|
 |
 |
 |
חזרה3 |
אוכלוסיית ישראל מצטיינת בתוחלת חיים גבוהה בין מדינות העולם. תוחלת חיים של זכרים בישראל צפויה להגיע ל- 77.1 שנים, בדומה לזו של הארצות המפותחות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם (כגון: יפן, שוודיה ואוסטרליה). תוחלת החיים של תינוקות צפויה להגיע ל-81.0 שנים בישראל. תוחלת זו נמוכה בשנה ואף בשנתיים מזו שנרשמה במספר ארצות מפותחות (יפן, שוודיה, נורבגיה, קנדה וצרפת), אך אינה נופלת מזו של מרבית הארצות המפותחות. הפער בין תוחלת חיי הנשים בישראל לעומת זו של הגברים (4 שנים) נמוך במידה ניכרת מזו שנמצאה בארצות המפותחות (7-5 שנים). בארצות אמריקה הצפונית תוחלת החיים בלידה היא בסביבות 75 שנים לזכרים ו- 81 לנקבות. ברוסיה ובכמה מארצות מזרח אירופה תוחלת החיים נמוכה ומגיעה ל-66-63 לזכרים ו-74 לנקבות.
תוחלת החיים בלידה (2001-2000)
תוחלת החיים בארצות השכנות (כגון: מצרים, סוריה וירדן) נמוכה מזו שבישראל ב-7 עד 12 שנים. בארצות מתפתחות בעלות רמת חיים נמוכה ביותר תוחלת החיים היא 50 שנה. תוחלת החיים הגבוהה בישראל קשורה גם לתמותת התינוקות הנמוכה בה. על כל 1,000 לידות נפטרים בישראל 6 תינוקות לפני הגיעם לגיל שנה (בקרב היהודים 5). רמה זו היא בין הנמוכות בעולם, אם כי במספר מדינות השיעור נמוך יותר ומגיע ל-3 (יפן, שוודיה). תוחלת החיים הצפויה למי שהגיע לגיל 65 בישראל ובמדינות מפותחות, 15 עד 17 שנה לגברים ו-20-19 לנשים. תוחלת החיים התארכה בישראל ובמרבית ארצות העולם. בישראל מאז 1970 עד 2000 גדלה תוחלת החיים ב-5 שנים. עם הארכת תוחלת החיים הפער בין תוחלת החיים של גברים ונשים הלך וגדל. אין תוחלת חיים זו מבטאת בהכרח את איכות החיים.
תוחלת החיים של בני 65 ומעלה (2001-2000)
ארגון הבריאות העולמי פיתח מדד של "תוחלת חיים בריאים", המביא בחשבון את התחלואה והמוגבלות במשך תקופת החיים. כך, למשל, אומדנים מראים, כי גברים מפסידים 8-7 "שנות חיים בריאות" במהלך חייהם, ונשים מפסידות 10-9 "שנות חיים בריאות" (קרוב ל-10% מתוחלת החיים).
נתונים נוספים על אוכלוסיית ישראל בתחילת המאה ה-21 בפרספקטיבה בינלאומית:
גודל האוכלוסייה וקצב גידולה
יהודים וערבים ואוכלוסיית הארצות השכנות
הריבוי הטבעי - בישראל גבוה יחסית לארצות המפותחות
הפריון - בישראל רמת פריון גבוהה מזו של הארצות המפותחות
תוחלת חיים גבוהה בישראל (פריט זה)
ישראל בין הארצות הבולטות בקליטת מהגרים
הירידה מישראל בשנות ה-90
הרכב הגילים בישראל ובעולם
משק הבית, מבנהו ודרך יצירתו
צפיפות האוכלוסייה ומגמות העיור
ההון האנושי של אוכלוסיית ישראל
מקורות
הנתונים על ישראל שאובים כמעט כולם מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (השנתון הסטטיסטי לישראל (מבחר שנים), הפרסומים המיוחדים על עלייה, אוכלוסייה, תנועה טבעית וכו') וכן נתונים מעודכנים ומפורטים מאתר האינטרנט של הלמ"ס www.cbs.gov.il
הנתונים המעודכנים על ארצות שונות בעולם שאובים בעיקר מפרסומים ומאתרי האינטרנט של המשרדים הסטטיסטיים של האו"ם ושל הארגונים הבינלאומיים (האגף לאוכלוסין של האו"ם, ארגון העבודה הבינלאומי, ארגון הבריאות הבינלאומי, אונסקו, הארגון לשיתוף ופיתוח אירופי, האיחוד האירופי וכו') וכן של המשרדים הסטטיסטיים של ארה"ב, קנדה ואנגליה.
בין הפרסומים נזכיר:
United Nations, Population Division ( 2001), World Population 2001(Data Sheet), New York
United Nations, Population Division ( 2001), World Population Prospects: The 2000 Revision, New York
Population Reference Bureau, (2001) 2001 World Population Data Sheet
O.E.C.D (2002), Education at a Glance 2002, Paris
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |