![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות האוכלוסייה. לישראל שסח של 22 אלף קמ"ר, ובה מתגוררת ב-2003 אוכלוסייה בת 6.5 מיליון תושבים (ללא הישראלים ביו"ש ובעזה), שמשמעותו צפיפות של כ-300 נפשות לקמ"ר. זו צפיפות גבוהה יחסית בהשוואה לזו של מרבית ארצות אירופה, שביניהן קיימים הבדלים ניכרים במידת הצפיפות. צפיפות האוכלוסייה במספר ארצות נמוכה מאוד: 20-10 תושבים לקמ"ר (נורבגיה - 14, שוודיה - 20), אחרות בעלות צפיפות של 100 תושבים לקמ"ר (צרפת - 107, הונגריה - 107) וארצות עם צפיפות גדולה יותר (אנגליה - 244, בלגיה - 335, הולנד - 392), ולא מנינו כאן את הארצות המשתרעות על שטחים רחבים (קנדה, אוסטרליה, רוסיה, ארה"ב - בהן הצפיפות הממוצעת נמוכה מאוד). נציין, כי צפיפות האוכלוסייה בארצות הערביות השכנות נמוכה יחסית (ירדן - 58, סוריה - 89, מצרים - 70, בלבנון מגיעה הצפיפות ל-408 נפשות לקמ"ר). נתוני הצפיפות הממוצעת אינם משקפים נאמנה את צפיפות המגורים של האוכלוסייה, כיוון שבמדינות שונות שטחים נרחבים כמעט ואינם מיושבים. חישוב הצפיפות ללא אזורים אלה היה מבטא טוב יותר את מידת הצפיפות של האוכלוסייה. בישראל, נפת באר-שבע כוללת כ-60% משטח המדינה, ובה 8% בלבד מאוכלוסיית המדינה. אם מחשבים את הצפיפות ללא אזור זה, מגיעים לכך שהצפיפות מגיעה ל-640 נפשות לקמ"ר. במחוז ת"א מגיעה הצפיפות ל-6,800 תושבים לקמ"ר. מגמות העיור. מרבית אוכלוסיית ישראל (92%) מתגוררת ביישובים עירוניים (כל יישוב בו 2,000 תושבים ומעלה מוגדר כעירוני). כך שהיא נמנית עם מספר קטן של ארצות בעלות שיעור כה גבוה של אוכלוסייה עירונית (בלגיה, אנגליה, איטליה - בהן אוכלוסייה עירונית מהווה 90% ומעלה מסך האוכלוסייה). במספר ארצות אירופה אחוז האוכלוסייה העירונית גבוה (שוודיה, גרמניה - 85%), אך בארצות רבות אחרות באירופה אחוז האוכלוסייה העירונית נמוך יותר (נורבגיה; צרפת - 75%; הולנד, פינלנד, ספרד, הונגריה – 65%-60%). בישראל נמשכה מגמת העיור לאורך העשורים האחרונים, והיא גם מתבטאת בגידול ניכר של אוכלוסיית היישובים הגדולים המונים 100 אלף ומעלה, 50 אלף ומעלה וכן בגידול האוכלוסייה המתגוררת בפרברי הערים הגדולות וביישובים שמסביב לערים הגדולות, בעיקר: גידול המטרופולינים שמסביב לת"א ולחיפה. בקרב האוכלוסייה הערבית חל גידול של יישובים כפריים שהיו בעלי אוכלוסייה קטנה, אך גדלו והפכו לערים וליישובים עירוניים. (94% מהאוכלוסייה הערבית מתגוררים בשנת 2002 ביישובים שהוגדרו כעירוניים). נתונים נוספים על אוכלוסיית ישראל בתחילת המאה ה-21 בפרספקטיבה בינלאומית: גודל האוכלוסייה וקצב גידולה מקורות United Nations, Population Division ( 2001), World Population 2001(Data Sheet), New York
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|