הסדרי נגישות



מלוכה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

מוסד המלוכה הוא מוסד קדום שהיה קיים כבר בתרבויות שומר, אכד ומצרים. גם בראש הערים-מדינות הקטנות בכנען משלו מלכים. בכל המלכויות הקדומות התייחסו למלך או כאל או בן-אל, או כבא כוחו של האל, עבדו ובחירו. ברוב התרבויות המלכות הייתה שושלתית: מלך הוריש את כסאו לבנו.

בעם ישראל, התבסס מוסד המלוכה בשלב מאוחר של תולדות העם, לאחר תקופת השופטים. עד אז התקיים שלטון זקני העדה והשבט (בסוף האלף ה-2 לפני הספירה). המעבר ממשטר זקנים ושופטים למשטר מלוכה היה מלווה בוויכוח דתי עקרוני בין הדוגלים במלכות ה' לבין השואפים למלכות בשר ודם (שופטים ח' 22-23; שמואל א, ח' 7). הדרישה למלך עלתה מתוך העם, כדי להביא ליציבות ולגיבוש מנהיגות קבועה, ובעיקר כדי לעמוד כנגד הלחץ הגובר של האויבים מסביב – עמון, מואב, פלשתים ועוד.
חוקי ספר דברים מעמידים תנאים מגבילים למלך ולסמכויותיו (דברים, י"ז 14-20) ומקפידים על כפיפות המלך לחוק האלוהי. היחס אל מוסד המלוכה במקרא הוא מסויג, בהיותו קשור אל התרבויות האליליות השכנות: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל-הגוים (=העמים) אשר סביבותי" (שם, 14).
המלך הישראלי הראשון, שאול, היה מנהיג קבוע. מלכותו התבטאה בהנהגה צבאית, ותקופת מלכותו התאפיינה במחלוקות עם הסמכות הדתית של שמואל ועם התנגדויות מצד השבטים. רק בימי שלמה התפתחה המלוכה למוסד שלטוני מאורגן, החולש על כל מהלכי החיים. גם אז שבטי הצפון לא קיבלו ברצון את עול שלטון המלך מיהודה, והדבר התפתח למרידות ולהתפלגות הממלכה אחרי מות שלמה. בממלכת יהודה נמשכה שושלת בית דוד עד החורבן (בשנת 586 לפני הספירה), אך בממלכת ישראל התחלפו השושלות מפעם לפעם.
לפי תפיסת המקרא, מלך בישראל נחשב לבחיר ה' ומשיחו ויחסיו עם האל היו כשל אב ובן. תפקידו העיקרי היה להיות שופט צדק, שופט עליון, לפי חוקי תורה. למלך לא היה תפקיד בפולחן הדתי.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא