 |
|
 |
|
מלכי-צדק
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
מלכי-צדק הוא שמו של מלך שָׁלֵם (ירושלים) והכוהן הראשי לאל עליון, בימי אברהם אבינו. "אֵל עֶלְיוֹן" נחשב על ידי החוקרים וההיסטוריונים לאל שעמד בראש הפַּנְתֵיאוֹן (= חבורת האלים) הכנעני. אברהם נפגש עם מלכי-צדק (כמסופר בבראשית י"ד) לאחר שחזר ממלחמתו בארבעת המלכים מִמְסוֹפּוֹטַמְיָה, והציל מידם את לוט אחיינו. מלכי-צדק הוציא לכבודו לחם ויין וברכוֹ בשם "אל עליון, קוֹנֵה (=יוֹצֵר) שמים וארץ" (פסוקים 19-18). אברהם נתן לו מַעֲשֵׂר מכל רכושו, והודה לו בשם "ה' [שהוא] אל עליון, קונה שמים וארץ" (פסוק 22).
תגובתו זו של אברהם מבליטה את ההבדל בין תפיסות העולם של שני האנשים: מלכי-צדק מאמין באלים רבים שביניהם אל אחד שהוא עליון וראשון, ואילו אברהם מאמין באל אחד שהוא יחיד ועליון על כל.
דמותו של מלכי-צדק כמלך וכוהן גם יחד היתה מקובלת בקרב מלכים בעולם הקדום, אך אינה מקובלת בתפישה הישראלית (מלכים מישראל שניסו לאחוז בשתי הכהונות - נענשו בדרכים שונות). בשמו, במעמדו ובדבריו של מלכיצדק משולבים היסודות: צדק, שלום, אל, עליון, יוצר שמים וארץ - שכולם גם שמות של אלים כנעניים.
מלכי-צדק נזכר גם בתהלים ק"י 4, בפנייה למלך ישראל וירושלים: "אתה כוהן לעולם, על דִבְרָתִי מלכי-צדק" (=כפי מעמדו של מלכי-צדק). על פי שני הקטעים (בבראשית ובתהלים) נתפסת מלכותו של מלך יהודה וישראל כהמשך מלכותו של מלכי-צדק, המלך-הכוהן הקדום של ירושלים, בתקופה שלפני הכיבוש הישראלי. שני הקטעים גם נועדו להדגיש את קדושתה וחשיבותה של ירושלים, כבר מימי האבות.
ביהושע י' 1 מוזכר מלך ירושלים ששמו "אֲדוֹנִי-צדק", ונראה שזהו אותו שם מסורתי בדומה ל"מלכי-צדק", שמטרתו לבסס את הקשר בין הצדק לבין ירושלים.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
