![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לפני השימוש בחומרי הדברה נגרמו נזקים כברים לגידולים חקלאיים, בעיקר מחרקים; אלה מתרבים במהירות ויכולת קיבול המזון שלהם עצומה.
חומרי ההדברה הסינתטיים אינם מוכרים לטבע ומשך הזמן הדרוש לפירוקם ארוך מאוד. בשדה שרוסס בדי.די.טי., למשל, תיוותר לאחר חמש-עשרה שנה מיום הריסוס מחצית מכמות החומר. לאחר 30 שנה - רבע מהכמות. יציבותם של חומרי ההדברה גורמת להרס של מיקרואורגניזמים החיוניים לתהליכים אחרים בטבע. בטווח ארוך פוגמים חומרי ההדברה בפוריות האדמה, מרעילים אוכלוסיות של מינים, משנים ריכוזים של מינרלים, מורידים את הערך התזונתי של הגידולים ומצטברים בחומרי המזון.
חומרי ההדברה יעילים רק אם הם חודרים לסביבה שבה חי המזיק אותו אמורים להדביר. בדרך כלל אין הם מתרכזים בשטח המיועד והחומרים מתפזרים על-פני שטחים נרחבים. למגבלה זו השפעות מזיקות: ראשית, יש צורך לחזור ולרסס את שדה היעד וריסוסים חוזרים ונשנים מביאים להצטברות מזיקה של החומר בסביבה. שנית, בכוחו של ריסוס אחד לפגוע גם באתרים שאינם שדה היעד ולגרום למותם של בעלי-חיים שלא היתה כוונה מלכתחילה להדבירם.
חומרי הדברה הנשטפים אל מאגרי מים פוגעים באיכותם של המים ומשפיעים על אוכלוסיות החיות בהם. בשל עמידותם הרבה ורעילותם, הנזק שנגרם למאגר הוא לאורך שנים. חומרי הדברה מחלחלים למעיינות ולמי תהום ומגיעים - דרך מי השתייה - לצרכנים השונים, גם לבני האדם.
היעלמותם של בעלי-חיים - בין שהיתה כוונה להדבירם ובין שלא - משבשת את האיזון שהיה קיים במערכת האקולוגית. לדוגמה: האדם הרעיל עכברים; עופות שאכלו אותם מתו מהרעלה. האויב הטבעי של העכברים (=עופות) הושמד והם התרבו באין מפריע וגרמו נזק כבד יותר מאשר קודם לכן. גם נמיות - אויבן הטבעי של הנחשים – הורעלו מאכילת העכברים ואוכלוסיית הנחשים התרבתה.
התכונות הכימיות של חלק מחומרי ההדברה מאפשרות את הצטברותם בגופם של אורגניזמים. חומרי ההדברה נמסים ברקמות השומן של האורגניזמים ואינם מופרשים מהגוף. על השפעתה השלילית של הצטברות כימיקלים באורגניזם ראה/י: הגדלה-ביולוגית.
בראשית השימוש בחומרי ההדברה נדמה היה כי המזיקים ייעלמו מן העולם. לאחר שנים של שימוש בחומרים אלה גילו המזיקים עמידות בפניהם. פרעושים, כנימות, זבובים, יתושים ומינים אחרים של חרקים נושאי מחלות לא הודברו לאחר ריסוסם. עמידות המזיקים בפני חומרי ההדברה לא נבעה מחיסון שפיתחו, אלא מהתרחשות של תופעה גנטית. חרקים אחדים עברו מוטציות והפכו להיות עמידים בפני הסביבה הרעילה של חומרי ההדברה. חלק מהזנים החדשים "שיפרו" כמה מהתכונות האופייניות להם: אורך חייהם של בני הזן החדש היה ארוך כפליים מאורך חייהם של בני הזן הרגיל או שקצב רבייתם גדל. בכך גדל למעשה שיעור הנזק שנגרם לחקלאות. זנים חדשים של מזיקים, שלא היו מוכרים עד כה, אף הם נוספו למערכות האקולוגיות, מתוכם כאלה המהווים איום לחקלאות וחלקם נושאי מחלות.
חומרי ההדברה לא רק שאינם נשארים בשטח שבו פוזרו אלא חוצים מדינות, אוקיאנוסים ויבשות. שאריות של חומרי הדברה נמצאו ביצורים החיים במרחק של אלפי קילומטרים ממקום הריסוס; חלקיקי החומר נישאים ברוח, מצטברים באבק, בערפל ובעננים, שטים באוקיאנוסים, מופיעים בטיפות הגשם ונעים לאיזורים רחוקים. מדי-יום נחשפים לחומרי הדברה כל האורגניזמים שעל-פני כדור-הארץ. ב-1992 חלו במלריה כ-400 מיליון בני-אדם, רובם באפריקה, באמריקה הדרומית והמרכזית, בדרום-מזרח אסיה ובהודו. המלריה נחשבת למחלה הנפוצה ביותר בעולם ומספר החולים בה גדל מדי שנה ב-10 מיליון.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|