 |
|
 |
|
עמלק : סמל לאויבי ישראל
מחברים:
גליה דורון; זהר הרקוב; פנוי פנוי
|
|
 |
|
 |
|
 |
"זכור את אשר-עשה לך עמלק" (דברים כה, 17) הוא צו האל אשר מהדהד בתולדות עם ישראל מאז ימי יציאת מצרים ועד היום.
מי היו העמלקים, ומדוע, על פי המקרא, יש להשמידם ולמחות את זרעם?
על פי המקרא העמלקים היו שבטים של נוודים שחיו בסיני, בנגב ובעבר הירדן המזרחי. המסורת רואה בהם צאצאים של עשיו. בתעודות חוץ-מקראיות לא נזכר המושג "עמלק" אך מתעודות מצריות עולה שאלה שבטי נוודים החיים באותו אזור והם מכונים "שאסו" או "שוסו". המושג המקראי "שוסים", שמשמעו "נוודים-שודדים", מתייחס לא אחת לעמלקים. (שמ"א יד, 48).
באזור הנגב התגלו מצודות ויישובים מתקופת ההתנחלות (1200-1000 לפני הספירה), וחוקרים אחדים סוברים שאלה הם ניסיונות התיישבות של נוודים, שאירעו בד בבד עם התנחלותו של עם ישראל.
מאבקים בין האוכלוסייה יושבת הקבע לבין נוודי המדבר מתנהלים עוד מימי יציאת מצרים, אז התרחש הקרב הראשון בין עמלק לעם ישראל. בהמשך מתואר ניסיונם הכושל הראשון להיכנס לארץ ישראל מדרום, ואחר כך, בתקופת השופטים, מסופר על גדעון הנלחם בשוסי המדבר. כמו כן היו מאבקים דומים בימי שאול ודוד.
עם כל זאת, מאבקים אלה אינם מבירים את איבת העולם השוררת בין עם ישראל לעמלק, ומדוע חל חוק החרם, החוק הדורש השמדה ללא רחם דווקא על אויב זה.
ברבות הימים נעשו העמלקים משם של עם נוודי למושג כולל לאויבי עם ישראל; וכך, המן הרשע הוא צאצא של אגג העמלקי, וכל מי שקם נגד עם ישראל להשמידו נתפס כעמלק.
למפת אזורי ההתישבות של עמלק
מלחמת עמלק בלקסיקון לתרבות ישראל
|
