![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > גיאולוגיה ועיצוב הנוף |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמקי הצפון הם סדרת עמקים מישוריים הנמשכים מבקעת הירדן בדרום-מזרח עד מישור חוף עכו בצפון-מערב. סדרה זו כוללת את עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל. יחד הם יוצרים פרוזדור טופוגרפי רחב ידיים, המקשר את הים התיכון עם בקעת הירדן, תוך שהוא מנתק את הרי הגליל מרכס שומרון. בדרך כלל תוחמים מתלולים טופוגרפיים חריפים, באופן ברור, את גבולות עמקי הצפון: מן הפינה הצפונית-מערבית - אזור בית זיד - נמשך הגבול דרומה, לאורך מרגלות המתלול המזרחי של הכרמל, עד יקנעם. כאן פונה הגבול לדרום-מזרח, לאורך קו המגע בין עמק יזרעאל לגבעות רמות מנשה, ובהמשך, ממגדו עד ג'נין, לאורך קו הגבול בין עמק יזרעאל למורדות השומרון הצפוני והרי אם אלפחם. מג'נין פונה הגבול צפונה, לעבר קיבוץ יזרעאל, ומשם שוב לדרום-מזרח, לעבר היישובים רויה ושדי תרומות שבעמק בית שאן. לאורך קו זה - מג'נין דרך יזרעאל לשדי תרומות - מלווים מורדות הר הגלבע את עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן עד בקעת הירדן. משדי תרומות נמשך הגבול צפונה, אל העיר בית שאן, וממנה לצפון-מערב, אל עין חרוד וגבעת המורה. הקו מבית שאן לגבעת המורה הוא הגבול בין עמק חרוד לרמות הבזלת של הגליל התחתון המזרחי. מגבעת המורה פונה הגבול צפונה, לעבר הר תבור, ומשם הוא נמשך מערבה, לאורך מרגלות הרי נצרת, עד אזור צמת נהלל. מצמת נהלל ממשיך הגבול מערבה, לאורך קו המגע שבין עמק יזרעאל לבין גבעות טבעון בגליל התחתון המערבי, בחזרה לאזור בית זיד, שבקצה הצפוני-מערבי של עמקי הצפון.
סדרת עמקי הצפון היא פרוזדור טקטוני מובהק - רצועה ששקעה בין קווי העתק כסעיף של הבקע הגדול, בקע הירדן והערבה. עובדה זו מסבירה את עוצמתם המתלולים הטופוגרפיים המתנשאים מעל מישורי העמקים. המתלול המזרחי של הכרמל, מתלולי הגלבע, מתלול הרי נצרת - כל אלו נוצרו כתוצאה מהעתקה ומהרמה אנכית של גושי ההרים הללו מעל מישורי העמקים. את מישור העמקים הצפוניים חוצה קו פרשת מים רדוד. קו זה נמשך מקיבוץ יזרעאל לעפולה, ומכאן צפונה, לכפר אכסאל שלמרגלות הרי נצרת. קו זה מחלק את העמקים הצפוניים לשתי מערכות ניקוז ראשיות: מערכת נחל קישון (הזורמת לצפון-מערב, אל מפרץ חיפה) ומערכת נחל חרוד (הזורמת לדרום-מזרח, לירדן) ונחל תבור (הזורמת מזרחה, לירדן). מבחינה טופוגרפית ומורפולוגית אין כמעט ביטוי לקו פרשת המים הזה, ואין בו כדי לשנות את אופיים המישורי, המפולס, של העמקים. תמונה מורפולוגית שונה מצטיירת בעמק בית שאן - הדרומי-מזרחי בסדרת עמקי הצפון: אין זה מישור חלק ושטוח, כמו עמק יזרעאל, אלא מישור מדורג בעל כמה מפלסים היורדים ממרגלות הגלבע במערב אל הירדן במזרח. המפלס העליון של העמק, הנמצא ברום של 100 מ', לרגלי מתלול הגלבע, הוא מדרגה רחבה למדי של טרורטין (משקע מעיינות). מקורו בהפרשת טרורטין מסדרת המעיינות העשירה בגבול עמק בית שאן והגלבע. על מפלס זה רוכבות מניפות סחף צעירות, פרי סחיפת נחלים ממורדות הגלבע. כמה עשרות מטרים מתחת למדרגת הטרורטין משתרעת מדרגה רחבה של משקעי חור הלשון. ממזרח למישורי חור הלשון צונחים פני השטח למפלס התחתון של העמק - מפלס גאון הירדן (זור) - שבו זורם הירדן עצמו. ירידת גובה פני השטח בעמק בית שאן - מרגלי הגלבע עד גאון הירדן - היא של כ - 200 מ', על פני מרחק אופקי של 5-4 ק"מ בלבד.
קראו עוד: מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [העמקים] (פריט זה)
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|