 |
|
 |
|
הכוחות הגורמים לזרימת מי תהום בטבע
מחבר:
פרופ' חיים גבירצמן
|
|
 |
|
 |
|
 |
זרימת מי תהום באקוות בעולם מונעת בהשפעת כמה כוחות חלופיים (Garven, 1995; Person et al., 1996). מרבית מערכות הזרימה הטבעיות מונעות מכוח הכבידה המתבטא בשיפוע במפלס מי התהום. לכן זורמים מי התהום מאזורים בעלי מפלס גבוה לאזורים בעלי מפלס נמוך. במערכות אלו מושגות בדרך כלל מהירויות זרימה של עשרות מטרים לשנה, והן נמשכות לאורך מסלולי זרימה שאורכם עשוי להגיע עד ל - 1,000 ק"מ. אלו הן מערכות הזרימה של מי התהום הגדולות והמהירות ביותר, והן מוכרות ומתועדות באלפי אתרים בכל רחבי העולם.
הכוח המניע השני הוא כשמי תהום בצפיפות גבוהה (מים קרים או מים מלוחים) מונחים על גבי מי תהום בצפיפות נמוכה (מים חמים או מים מתוקים). אי-היציבות הפיזיקלית יוצרת מערכת זרימה סיבובית, המים הכבדים זורמים מצד אחד כלפי מטה והמים הקלים עולים מצד אחר כלפי מעלה. במערכות זרימה מסוג זה מושגות מהירויות זרימה של 1-0.1 מ' לשנה וגודל תא הזרימה מגיע עד 10 ק"מ. מערכות זרימה מסוג זה מוכרות בעולם במאות אתרים, אולם הערכות כמותיות של קצבי הזרימה בוצעו עבור עשרות אתרים בלבד.
הכוח המניע השלישי המוכר במערכות טבעיות הוא עודף לחץ הנוצר במעמקים בגלל קומפקציה (דחיסה) של סלעים, עודף לחץ זה גורם לסחיטת מי התהום המצויים בתוך הסלעים. מהירויות הזרימה האופייניות במערכות אלה הן 0.1-0.01 מ' לשנה ומרחקי הזרימה הם קילומטרים בודדים. אף כאן, מערכות זרימה מסוג זה מוכרות בעולם באלפי אתרים, אולם הערכות כמותיות של קצבי הזרימה בוצעו עבור עשרות אתרים בלבד.
שלושת הכוחות האלו הם ארוכי חיים והם יוצרים מערכות זרימה ממושכות ויציבות. נוספים עליהם גם כוחות קצרי חיים, כמו תנועת מי תהום לאחר תנועות טקטוניות (כגון רעידת אדמה) או התפרצויות געש היוצרות פולס חד-פעמי שהולך ודועך במהירות.
|
