![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה של האישיות |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
כיצד, על-פי פרויד, החלקים המרכיבים את האישיות משתלבים זה בזה ובונים את האישיות הייחודית לנו? כדי לברר זאת, נבחן את הדינמיקה (הכוחות הפועלים בתהליך ההתפתחות) של האישיות.
כאמור, המקור לאינסטינקטים הוא תהליכים ביולוגיים, והאנרגיה המפעילה תהליכים אלה היא המניעה אותנו לספק את דחפינו. כל יצר/דחף שלנו ניתן לתרגום לאחד משני היצרים הבאים - יצר החיים או יצר המוות.
כאשר מחסור כלשהו נוצר באחד היצרים/הדחפים, אנו נכנסים למצב של חוסר איזון. זהו מצב של מתח גופני, הנובע מהתעוררות של דחף לסיפוק המחסור, משום שבאופן טבעי אנו מעוניינים להימצא במצב של איזון. מצב זה נקרא הומאוסטזיס (עקרון שיווי המשקל).
כיצד חוזרים אל שיווי המשקל? על ידי פעולה/פעילות. דוגמה: כאשר אנחנו רעבים, יש לנו מחסור. המחסור גורם למתח גופני שדורש פורקן. האכילה מפסיקה את המתח, ואנו חוזרים לאיזון. במילים אחרות: פעילותנו מתרכזת בניסיון להגיע למצב של הומאוסטזיס. כאשר אנו חשים חוסר בגופנו, אנו מפנים אנרגיה לסיפוקו של חוסר זה.
בגופנו כמות אנרגיה מסוימת, ולכן ככל שאנו מקדישים יותר אנרגיה לסיפוקו של צורך מסוים, כך יש לנו פחות אנרגיה לסיפוקם של צרכים אחרים. כדי להבין זאת, נסו לדמיין לעצמכם שמדי בוקר, כשאתם קמים מן השינה, לרשותכם 10 ק"ג של אנרגיה. כמות האנרגיה הזאת נועדה לאפשר לכם לבצע את כל מה שתצטרכו לבצע במשך היום: להתקלח, ללכת לבית-הספר, לאכול, לדבר בטלפון ועוד ועוד. אך מה יקרה אם באותו הבוקר יש לכם מבחן? - בבוקר זה תידרשו להשקיע יותר אנרגיה מאשר ביום רגיל. נסו להיזכר מה קורה לכם אחרי המבחן? נכון! אתם תשושים. זאת משום שאנרגיה רבה הושקעה במבחן, ונותרה לכם פחות אנרגיה לעבור את היום...
לאנרגיה של יצר החיים נתן פרויד את השם ליבידו (דחף מיני). את האנרגיה הזאת אנו משקיעים ביצירה, בבנייה ובהישרדות. לאנרגיה של יצר המוות לא נתן פרויד שם, אך הוא טען שמטרתה לפגוע באדם עצמו, בזולתו או ברכוש. למעשה, מטרתו של צורך זה היא להגיע לשיווי משקל (הומאוסטזיס). את המוות ראה פרויד כאמצעי להגיע למצב שהיינו בו ברחם - כל הצרכים שלנו סופקו, ולא ידענו מחסור.
אמנם חייו של האדם הם המאבק בין שני היצרים וסיפוקם, אלא שכזכור, עם התפתחות האני והאני העליון האדם אינו יכול להיות נתון כל הזמן רק לדחפיו, אלא עליו להתחשב במציאות ובערכי הסביבה. התוצאה היא שהאדם פועל בדרכים שונות, כדי להוסיף ולספק את דחפיו.
נוכל להסיק שעל-פי פרויד כל פעולה שהאדם מבצע נובעת מסיבה כלשהי, ובמילים אחרות: לכל התנהגות יש סיבה. פרויד כינה תופעה זאת בשם עקרון הסיבתיות.
על-פי פרויד, חוויות האדם בחמש השנים הראשונות לחייו הן המשמעותיות ביותר (פרויד כינה שנים אלה: תקופה קריטית). אם אירועים/חוויות/התפתחות, שאמורים להתרחש בתקופה זאת, לא יתרחשו - תהיה לכך השפעה שלילית על התפתחותו בעתיד. קראו עוד: פרויד - הגישה הפסיכואנליטית : מבנה האישיות על-פי פרויד
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|