![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה חברתית |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שלושה צרכים פסיכולוגיים מועלים על-ידי החוקרים כמסבירים דעות קדומות.
הצורך בכוח כהסבר להבעת דעות קדומות מתמקד בצורך בכוח נפשי (ולא בכוח פיזי). אם כן, הדימוי העצמי של הפרט הוא העיקר. ההנחה היא שכאשר יש איום על הדימוי העצמי והפרט חש דימוי עצמי נמוך, הוא יונע לחפש דרכים להעלות את דימויו העצמי. אחת הדרכים האלה היא איתור קבוצה, שהיא בדרך כלל בעלת מעמד חברתי נמוך, והבעת דעות קדומות כלפיה. כך האדם מעלה את דימוי העצמי, שכן הוא חש מעל קבוצה זאת.
כאשר אדם חש פער או אי התאמה בין שתי אמונות או בין שתי תפיסות, הוא יחווה תחושת דיסוננס. מכיוון שהאדם אינו מעוניין לחוות את תחושת הדיסוננס, הוא מחפש דרכים להפחתתו. אחת הדרכים להפחתת הדיסוננס היא הבעת דעות קדומות: כאשר האדם מתנהג באופן הנוגד את תפיסתו המוסרית, הוא עשוי לנסות להפחית את הדיסוננס באמצעות הבעת דעה קדומה כלפי הגורם שהתנהג אליו באופן לא ראוי. דעות קדומות אלה יצדיקו את התנהגותו, והדיסוננס יפחת.
התיאוריה של פרויד ותיאוריות הלמידה החברתית מתייחסות ליצר התוקפנות והצורך בהבעתו. כל התיאוריות האלה מדגישות את הצורך לרסן את הבעת התוקפנות, כצורך של החברה למנוע אי סדר ולהמשיך את הישרדותה. מול צורכי החברה היחיד עשוי לעמוד, כשבאמתחתו אין כלים לטיפול בצורך שלו להביע תוקפנות כלפי הגורם לתסכול, ולכן הוא עשוי לבצע התקה ולתת דרור לתוקפנותו על-ידי הפנייתה לגורם חלש יותר. אך מכיוון שהחברה תביע התנגדות לתוקפנות פיזית, תקבל התוקפנות ביטוי באמצעות הבעת דעות קדומות (תוקפנות מילולית) כלפי קבוצה חלשה.
קראו עוד:
פסיכולוגיה חברתית : דעות קדומות - מהי דעה קדומה
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|