הגה וצורות : שם המספר - שימושי שם המספר מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון

חזרה3

המספר הסתמי - נקבה

ספרו בקול מ-1 עד 10. באיזו צורה של המספרים השתמשתם בספירה - בצורת הזכר או בצורת הנקבה? האם ספרתם "אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה..." או "אַחַת, שתיים, שלוש, ארבע..."?

אנו סופרים "אחת, שתיים, שלוש, ארבע...", משום שצורת היסוד של המספרים היא צורת הנקבה.

כאשר לא מונים שמות עצם אלא סופרים "סתם", כלומר כשמשתמשים בשמות המספרים עצמם, ללא תוספת של שם עצם כלשהו, יש להשתמש בצורת היסוד, כלומר בשם המספר בצורת הנקבה: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונֶה, תשע, עשר וכדומה.

דוגמה: בתרגילי החשבון למיניהם, תרגילים של מספרים בלבד, אומרים: שלוש ועוד חמש, שלוש עֶשְרֵה פחות תשע, עשר כפול שבע וכדומה. כאן לא מציינים את מה המספר מונה. אין כאן שלוש אגורות או שלושה מטרים, אלא שם המספר "שלוש". מספר זה נקרא "מספר סתמי".

המספר הסתמי משמש גם כתווית המציינת פרטים שונים: מספר הבית, מספר הטלפון, מספר תעודת הזהות, מספר קו האוטובוס או מספר העמוד בספר. אם כן, המספר הסתמי מציין את כל אלה שהמילה "מספר" מקדימה אותם או שאפשר להכניס לפניהם את המילה "מספר": אוטובוס (מספר) תשע; (מספר) הטלפון שלי הוא: שתיים שׁמונֶה חמש שֶבע תשע אַחַת; הוא גר ברחוב הכלנית (מספר) שלוש; עיין בעמוד (מספר) שבע.

בדוגמאות אלה משתמשים בצורת היסוד של המספר, כלומר בנקבה, בלי להתחשב בשם העצם, שאת מספרו אנו מציינים, כיוון שכאן אין מונים דבר. מספרו של קו האוטובוס הוא "תשע", ואין זה אומר שספרנו תשעה אוטובוסים; בדיוק כשם שהמשפט "עיין בעמוד שלוש" פירושו "עיין בעמוד מספר שלוש" ולא "עיין בשלושה עמודים".

שברים

כיצד מטים שבר פשוט?

בשברים השכיחים יש כמה חלופות:

	חצי שעה, מחצית התפוח, שני רבעים מהשטח, שני שלישים חבילה, חצי, רבע, שליש הם בזכר ולכן מונים: שְׁנֵי רבעים, שלושה חצאים.
	יום וחצי, שני שקלים ורבע, חמישה ק"ג (קילוגרמים) ושני שלישים. במספרים מונים שיש בהם מספר שלם ושבר, יש לומר את שם העצם לפני השבר.
	שלושה רבעים מן התפוח / שלושת רבעי התפוח; שלוש כוסות סוכר ושלושת רבעי הכוס.
	שתי חמישיות, שבע שמיניות, חמש תשיעיות, וכן: שתי שישיות, שלוש עשיריות. כאן מונים שברים בנקבה (חמישית, עשירית) ולכן מונים בנקבה שְׁתֵּי..., שֶׁבַע....
	שלוש חלקי אחת עשרה, שמונה חלקי שלושים וחמש. בשברים כאלה משתמשים במספר הסתמי, כלומר בצורות נקבה.
7.82 8.54	בשברים עשרוניים אם אינם מונים שם עצם כלשהו, יש לומר הכול בנקבה, כמו מספר סתמי. דוגמה: העלייה בשכר היא שמונה נקודה חמישים וארבע. אולם אם הם מונים שם עצם, הם יתאימו למין של שם העצם: שׁמונָה שקלים וחמישים וארבע אגורות; שִבעָה אחוזים ושמונים ושתים מאיות האחוז.

תאריכים, גיל ועוד...

איך אומרים תאריך, למשל 3.1.1993 ?
שלושה בינואר אלף תשע מאות תשעים ושלוש.

ימים בשבוע מציינים במספר סודר: יום ראשון, יום שני, יום חמישי וכדומה.

ימים בחודש מציינים במספר מונה בזכר, כלומר מונים כמה ימים חלפו באותו החודש (רבים טועים ואומרים זאת במספר הסודר: רביעי ביולי, שמיני באפריל). קל לזכור זאת לפי הדגם של מועדים, שאיננו שוגים בהם בדרך כלל, כמו: תשׁעָה באב, אֶחָד באפריל, חמישה-עשר בשבט, עֲשָׂרָה בטבת, שלושה בינואר, שׁמונָה ביוני, עשרים ושבעה בדצמבר.

שָׁנִים מציינים בנקבה, כמו: אלף תשע מאות תשעים ותשע; שׁמונֶה מאות חמישים וארבע.

גיל – מציינים בנקבה משום שסופרים שנים, כגון: אני בן שש עשרה, אחי בן שְׁלוֹש עשרה.

פי (מספר כפלי) – אחרי פִּי יופיע מספר בזכר, כך למשל: פי שִׁבְעָה, פי עשרים וחמישָה.

ו' החיבור ומספרים

שם המספר : המספר הסודר והמספר המונה
שם המספר : טבלאות המספרים המונים
שם המספר : שימושי שם המספר (פריט זה)