![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > דקדוק |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משפט מורכב נוצר כאשר מרחיבים חלק תחבירי מהמשפט הפשוט. ההרחבה נעשית על-ידי הפיכת החלק התחבירי למשפט שלם המכיל נושא ונשוא. לדוגמה:
במשפט מורכב יש שני נשואים או יותר, כלומר יש בו שני משפטים או יותר, והם קשורים זה לזה בקשר של שעבוד. מעמדם של המשפטים במשפט המורכב אינו זהה: יש משפט יסודי (עיקרי), שהוא עצמאי ואין בראשו מילת שעבוד, ויש פסוקיות (משפטים), התלויות במשפט היסודי. בראש פסוקיות אלה עומדת, בדרך כלל, מילת שיעבוד. הפסוקית ממלאת תפקיד תחבירי כלשהו במשפט היסודי, כלומר - יש לפסוקית תפקיד של אחד מחלקי המשפט (נושא, נשוא, מושא לוואי וכדומה). לרוב ניתן לזהות את הפסוקיות על פי מילות השעבוד העומדות בראשן.
המשפט המורכב בנוי ממשפט יסודי המכיל פסוקית.
בדרך כלל בראש הפסוקית עומדת מילת שעבוד. מילה זו "משעבדת" את הפסוקית, כלומר, קושרת את הפסוקית למשפט היסודי והופכת אותה תלויה בו. מילות שעבוד אופייניות:
כאשר מבחינים במילות שעבוד, כדאי לבדוק אם אמנם זהו משפט מורכב. מילת השעבוד מצביעה על תחילת הפסוקית: 1כל הזמן חשבתי 2שאתם מכירים כבר שנים. במשפט המורכב הזה המשפט היסודי הוא כל הזמן חשבתי, והפסוקית היא שאתם מכירים כבר שנים. ש' השעבוד מציינת בבירור היכן הפסוקית מתחילה.
הפסוקית יכולה למלא כל תפקיד במשפט: נושא, נשוא, מושא, לוואי, תיאור, ואפילו תמורה ופנייה. את תפקיד הפסוקית מזהים על-ידי כך שמוצאים לְמה הפסוקית מתקשרת במשפט, ועל איזו שאלה היא עונה. השאלה נשאלת לגבי המשפט היסודי, והתשובה היא הפסוקית. לדוגמה: הפסוקית כיוון שחזרנו מאוחר, מתקשרת לפועל במשפט היסודי: לא יכולנו להגיע להרצאה. הפסוקית עונה על השאלה לָמָה לא יכולנו להגיע? ולכן זוהי פסוקית סיבה. במשפט זה הפסוקית שנפתח לאחרונה בעיר עונה על השאלה איזה בית קולנוע? ולכן היא פסוקית לוואי.
במשפטים הבאים שימו לב לפסוקיות ולתפקידים השונים שהן ממלאות.
המשפט המורכב והמשפט המאוחה בנויים מכמה משפטים ובכך הם דומים. ההבדלים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|