|
 |
 |
 |
חזרה3 |
אעמוד עוד על שני קווים אופייניים בתרבותה החומרית של המדינה הזאת. לא אחרוג בדברי מגדר רמזים בלבד, שכן אלה הם עניינים נכבדים מאוד ואין באפשרותי להרחיבם כאן כפי שמן הראוי היה לעשות.
הקו האחד הוא ההבדל הבולט בין התרבות החומרית של יהודה בחלקה הראשון של התקופה הפרסית – בפרק-הזמן שמן המאה הה' בטרם הקמת המדינה – לבין התקופה השנייה. שמייסודה ועד הכיבוש היווני.
בבדיקות הממצאים שמן התקופה הראשונה יכולים אנו לראות מעין המשכיות והשתמרות. כעין נסיון – מכוון או מקרי – לשמר את התרבות החומרית של התקופה הישראלית. יש, למשל, המשכיות ברורה בכלי-החרס הן מבחינת טיבם והן מבחינת טיפוסיהם. כן הדברים גם בהקשר עם ממצאים אחרים. לפיכך קיים באותו זמן הבדל גדול בין התרבות החומרית של תחום ההר היהודי לזו של השפה, שהיא תרבות בינלאומית שונה לגמרי. לעומת זאת, מסוף המאה הה' ומראשית המאה הד' לפני הספירה יש כאילו איזו פריצה בחומת ההתבדלות. מעין פתיחות יתר כלפי חוץ, ותרבות החוף הבינלאומית – שהיא יוונית בעיקרה – משתלטת גם על יהודה. אפשר – אף שהדברים נאמרים בהשערה בלבד – שלאחר שהוקמה המדינה ונתמסדה, החלו מנהיגיה לחקות נוהגים של שכניהם, מעין תופעה של 'התייוונות' קדומה.
אולם הדברים אמורים בחפצי יום-יום בלבד. עדיין קיים הבדל בסיסי בין מדינת יהוד לסביבותיה בתקופה הפרסית; הבדל זה קיים גם ביחס למדינת יהוד ולממלכת יהודה קודמתה, וכל כולו מתמקד בעניינים של פולחן.
בשלהי ימי ממלכת יהודה אנו מוצאים בכל עיר יהודאית שנחפרה, כולל ירושלים עצמה, מספר רב של צלמיות, שמקובל להניח כי שימשו בפולחן העממי. לעומת זמן, מן התקופה הפרסית יעודים לנו כמה שרידים של מקדשים וכן כתריסר מכלולים של כלי-פולחן. והנה, כולם באים מאיזור הגליל זמן השפלה בלבד, שהיו מיושבים בנוכרים. מן החפירות המרובות שנערכו באתרים שבתחום מדינת יהוד, כפי שתיארנום לעיל, אין בידינו גם שריד אחד שניתן לפרשו כצלמית פולחנית ולכך ודאי משמעות רבה.
* * *
מדינת 'יהוד' נוסדה רק בסוף המאה הה' לפני הספירה. אלה שהקימוה ראו לנגד עיניהם את ממלכת יהודה כדוגמה לחידוש הממלכתיות, הן מבחינת הגבולות והן מבחינת חיי הרוח והתרבות החומרית. אולם כשאנו בודקים את המציאות על-פי המקורות הכתובים ובעיקר על-פי הממצא הארכיאולוגי, מתברר כי היא היתה שונה: הגבולות היו מצומצמים הרבה מאלה של ממלכת יהודה, וחשוב יותר כי מבחינת חיי היום-יום הסתגלה המדינה החדשה לסביבותיה, ואיבדה בהמשך התקופה את ייחודה; היא נכבשת על-ידי תרבות זרה – התרבות היוונית.25
לחלקים נוספים של המאמר:
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : א
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ב
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ג
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ד
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ו (פריט זה)
הערות שוליים:
25. בפרק-הזמן שעבר מאז הרצאתי ועד שהובאו הדברים לדפוס פורסמו שני מכלולי ממצאים רבי-חשיבות הנוגעים לענייננו. האחד כולל קבוצת מטבעות שכתוב בהן בעברית 'יהדה', לאמור: 'יהודה' על-גבי מטבע של תלמי הראשון 285-3010 לפני הספירה); ללא ספק מעיד ממצא זה על המשך קיומה של יהודה כיחידת מנהל עצמאית בראשית התקופה ההלניסטית (וראה: A. Kindler, IEJ, XXIV [1974], pp. 73-76; D. Jeselshon, ibid., pp. 77-78). המכלול השני מורכב מבולות וחותמות מימי שיבת-ציון כתובים ארמית שפורסמו בידי נ' אביגד (וראה: נ' אביגד, קדםץ ד [תשל"ו], ממצא רב-חשיבות זה פתר, לדעת הכול, את בעיית פירוש הכתובת 'פחוא', לאמור 'הפחה'. עתה יש בידינו בוודאות שמותיהם של שלושה פחות יהודיים נוספים מן התקופה הפרסית. השאלה היא: אימתי שלטו פחות אלה, אם בפרק-הזמן הראשון של התקופה, לאמור מימי זרובבל ועד ימי נחמיה – כדעת אביגד; או לאחר ימי נחמיה – כדעת כותב שורות אלו. אין כאן המקום לעורר עניין זה לפרטיו ועוד אדון בו במקום אחר.
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |