 |
|
 |
|
אמנון ותמר
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
אמנון הוא בנו בכורו של דוד המלך, שנולד בחברון לאחינועם היזרעאלית (שמואל ב, ג' 2). תמר הייתה בתו של דוד מאישה אחרת (מעכה, בת תלמי מלך גשור). אמנון חשק בתמר אחותו, ואנס אותה, ולאחר מכן גירש אותה מביתו בבושת פנים (שמואל ב, י"ג) - "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ" (פסוק 15). דוד כעס על מעשה אמנון אך לא הענישו, אבל אבשלום, אחיה המלא של תמר, חיכה שנתיים ולבסוף רָצַח את אמנון, וברח מפחד אביו לארץ גשור. רֶצַח אמנון נחשב לאחד העונשים לדוד על פרשת בת שבע (שמואל ב, י"ב 10).
דוד התאבל על מות אמנון במשך כמה שנים (י"ג 37, 39).
השם אמנון בנוי על השורש 'אמן' עם סיומת ון.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
