 |
|
 |
|
הזרם הקתולי (בנצרות)
מחברים:
דבורה אמיר; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד
|
|
 |
|
 |
|
 |
קרוי גם "הנצרות המערבית". ההנהגה הדתית בזרם נוצרי זה בנויה בצורה היררכית, ומנהיג הזרם - האפיפיור - יושב ברומא ונחשב ליורשו של בכיר השליחים, פטרוס. שפת הפולחן המסורתית בזרם הקתולי היא הלטינית. לכנסייה הקתולית שייכים מסדרי נזירים ונזירות, החיים בבתי מנזר. מהמאה ה- 5 ועד המאה ה- 12 הביאה הכנסייה הקתולית להתנצרותם של השבטים עובדי האלילים שהתיישבו במערב אירופה, בצפונה ובמרכזה - אירלנד, אנגליה, סקנדינביה, גרמניה, פולין וצ'כיה של ימינו.
בשנת 1054 חל נתק בין האפיפיורות, מנהיגת הנוצרים במרכז אירופה ומערבה, לבין הנוצרים שבמזרח אגן הים התיכון. נוצרים אלה השתייכו מאז לזרם האורתורדוקסי.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון היסטוריה
|
