ארבעה אבות נזיקין מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן

חזרה3

ארבעה סוגים של נזקים שנחשבים לנזקים העיקריים בסוגיה המשפטית של נזקי ממון במשנה.

המשנה הפותחת של מסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין: שור, בור, מבעה והבער. אבות נזיקין אלו מפורטים בתורה, בעיקר בספר שמות פרקים כא-כב, ובספר ויקרא פרק כד, אם כי שבמקרא עצמו לא נזכר כלל המינוח המשנאי המציב אותם כ"ארבע אבות" של כלל סוגי הנזיקין.

במשנה ובתלמוד מבואר כי כל "אב" נזיקין מתוך הארבעה שנימנו במשנה משמש כמעין אב-טיפוס לסוג נזק שונה שיש לו כללים משלו בהלכה העברית, דהיינו: לאבות הנזק הללו ישנם תולדות, שהם סוגי נזיקין אחרים שלא נזכרו בתורה אבל דומים לאבות באופיים. על נזקי כל האבות (מלבד "שור תם"*) משלם המזיק נזק שלם במיטב הארץ וכן הדין באשר לנזקי התולדות. לביאור ארבעה האבות הללו בפרוטרוט ראו בערכים הנפרדים: "שור", "בור", "מבעה", ו"הבער".

מספר זה של ארבעה אבות נזיקין אינו מוחלט. רב אושעיא מנה שלושה עשר אבות נזיקין, ורבי חייא מנה עשרים וארבע.

משנה בבא קמא א,א וסוגיות התלמודים על המשנה.
אנציקלופדיה תלמודית, הערך "אבות נזיקין", כרך א, עמ' כב-כג (עמ' מז-נ במהדורה ב)
יחיאל מיכל גוטמן, הערך "אבות נזיקין", בתוך: מפתח התלמוד, א, עמ' 137 - 144
צבי יהודה, ארבעה אבות נזיקין, בשדה חמד, ו, (תשכ"ג), עמ' 298 - 308
מישאל חשין, דין נזיקין ודין אבות נזיקין במשפט ישראל, משפטים א (תשכ"ט), עמ' 371-346
שלום אלבק, פשיעה ואונס באבות נזיקין, בתוך: שלום אלבק, מבוא למשפט העברי בימי התלמוד, רמת-גן תשנ"ט, עמ' 269 – 276.

נחום רקובר, אוצר המשפט, [א], ירושלים תשל"ה, עמ' 393;
הנ"ל, אוצר המשפט, ב, ירושלים תשנ"א, עמ' 399; |
הנ"ל, ביבליוגרפיה רב-לשונית למשפט העברי, ירושלים תש"ן, עמ' 677.

למקורות קבליים ודרשניים על ארבע אבות נזיקין:

זוהר משפטים, רעיא מהימנא, קיח ע"א-קיט ע"א, וראו על כך גם: ר' משה יאיר וויינשטוק, רעיא מהימנא עם ביאור נתיבות יאיר, ירושלים תשמ"ט, סימן כו, עמ' קנה ואילך;
ר' משה אלשיך, תורת משה, שמות, [בתוך: ספרי האלשיך הקדוש לתורה, נביאים וכתובים, הוצאת וגשל, ירושלים תשנ"ט], עמ' רנח-רסא.
ר' ישעיהו הורוויץ, שני לוחות הברית, ירושלים תשל"ה, ב, ("תורה שבכתב") מב ע"ב.
רבינו משה חאגיז, ספר אלה המצוות, ירושלים תשכ"ט, מצווה נא, עמ' פד-פה.