חג הסיגד בירושלים צלמת: ענת בסר

חזרה3

				חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. בישראל מציינים את החג בשני מקומות: בטיילת "ארמון הנציב" בירושלים וברחבת הכותל המערבי. במהלך היום, מתפללים הקסים וקוראים טקסטים מתוך האורית (התורה). במהלך התפילות, נוהגות נשים רבות להשתחוות שוב ושוב, וכן להחזיק את ידיהן מושטות קדימה בתפילה. חלק מהגברים משתחווים גם הם. הנשים בצילום לובשות בגדים לבנים. בבוקרו של חג הסיגד היו המשתתפים רוחצים ומיטהרים בנחל קרוב לכפר שהחג נחגג בו ולובשים בגדים לבנים. לתמונה מוגדלת

מה מקור המנהג לרחוץ, להיטהר וללבוש בגדים לבנים?
היטהרות - חג הסיגד הוא דרכם של יהודי אתיופיה להזכיר ולחדש בכל שנה את הברית שכרת עם ישראל עם ה' במעמד מתן תורה. לפני מתן תורה בהר סיני, התרחצו והיטהרו בני-העם: "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (שמות יט, יד). מנהגי טהרה מקובלים בתרבות היהודית על כל גווניה – טבילה במקווה, נטילת ידיים ועוד.
בגדים לבנים - עוד בתקופת המקרא סימל הצבע הלבן טוהר. כאשר ישעיהו דיבר אל העם על האפשרות לתיקון חטאיהם הוא דימה את החטא לצבע אדום (שני ותולע) ואת הכפרה לצבע לבן (כשלג ילבינו, כצמר יהיו): "לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיהו א, יח).