 |
|
 |
|
קונצרט למערבלי בטון
אמנית:
שי זכאי
|
|
 |
|
 |
|
בפרויקט "נחל בטון" יזמה האמנית שי זכאי את שיקומו של נחל שאפיקו נחסם על ידי בטון שנשפך ממפעל סמוך. מטרת הפרויקט הייתה לשקם את הנחל ובו-בזמן להעלות את המודעות של השותפים לעשייה ושל המבקרים במקום לפגיעה של האדם בסביבה. הפרויקט כלל תהליך שיקום של הנחל, מיצב ואירוע שבו נחשפו המשתתפים לסוגיות אקולוגיות.
במסגרת האירוע הוצב שולחן ברזל באורך 16 מטרים, ערוך לסעודה, והמבקרים במקום הוזמנו אליו. על השולחן היו בטון רטוב, שאריות פסולת שהוצאו מהנחל ומאמרים בנושאים אקולוגיים. במקום נערכה סעודה ידידותית לסביבה (במקום צלחות פלסטיק – צלחות עשויות עלים שאפשר להחזיר לטבע...). המשתתפים הוזמנו לחתום על אמנה חברתית לשמירה על נחלי העולם. בתמונה נראים אנשים החותמים על אמנה חברתית, וחתימתם מוטבעת בתוך הבטון הרטוב שעל השולחן.
זכאי מכנה את השולחן "שולחן הסעודה האחרונה". צורתו הארוכה של השולחן והשם שמעניקה לו זכאי מזכירים את תיאורי הסעודה האחרונה באמנות, כמו ציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י. הסעודה האחרונה, לפי המסורת הנוצרית, היא סעודת הפסח שערכו ישו ושליחיו לפני צליבתו של ישו. השליחים שהיו עם ישו בסעודה האחרונה הם אלו שהפיצו את תורתו בקרב הקהל. האם השולחן שיצרה זכאי מכוון להפוך את המשתתפים בסעודה לשליחים שיעזרו להפיץ בחברה את החשיבות שבשמירה על הסביבה?
מבקרת האמנות רותי דירקטור מציעה הקשרים אסוציאטיביים נוספים לשולחן הארוך. את פרשנותה של דירקטור ליצירה תוכלו לקרוא במאמר שבתחתית הקישור.
|
