 |
|
 |
|
בדווים
מחברת:
ד"ר דורית למברגר
|
|
 |
|
 |
|
 |
מהמיעוטים הערביים בישראל.
בדווים או בדואים (שם שנגזר בערבית מהמילה שפירושה "מדבר"). זהו שם של קבוצות ערבים נוודים או נוודים למחצה שחיים בחגורת המדבריות ממדבר סהרה עד לחצי האי סיני והנגב ועד לחופו המזרחי של חצי האי ערב. הבדווים מחולקים לשבטים ובראש כל אחד מהם עומד שייח'. בני שבט אחד, או מספר שבטים קרובים, מייחסים את עצמם בדרך כלל לאב מייסד אחד.
בעבר, הבדוויים התפרנסו מגידול גמלים ומרעיית עדרי צאן, ונדדו בתוך שדות המרעה הענקיים של המדבריות בהתאם לעונות השנה, כל שבט בתחומו המוגדר. במקומות שבהם האקלים מאפשר זאת, נוהגים הבדווים לעבד אדמות כחקלאים.
עד תחילת המאה העשרים ישבו רוב השבטים הבדווים מחוץ לתחום שלטונן של מדינות, ממלכות ואימפריות ששלטו באזור, ופיתחו מערכת שלטון חלופית עצמאית. בסופה של התקופה העות'מאנית ועם קביעת גבולות בינלאומיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הוגבלה נדידת הבדווים והוטלה עליהם מרות השלטון המרכזי, והדבר עורר התנגדות קשה ואף אלימה.
כיום הבדווים משולבים בדרך כלל במערכת המדינות של המזרח התיכון.
המושג בדווי מסמל כיום אורח חיים מסוים וייחודי.
כל הבדווים החיים בישראל כיום הם מוסלמים, וכמעט כולם דוברים ניבים שונים של ערבית.
הבדווים המסורתיים קנאים מאוד לכבוד המשפחה ויחסם לנשים אינו שוויוני.
תופעת ריבוי הנשים נמשכת בקרב הבדווים על אף האיסור בחוקי מדינת ישראל.
במאה העשרים השתנו אורחות חייהם של הבדווים, ובעיקר של הבדווים בישראל. אלה מתחלקים לשתי קבוצות: הבדווים בצפון הארץ, שחדלו לנדוד ורובם ככולם מתגוררים בכפרים ובעיירות (עיור כפוי, למשל בבסמת טבעון), והבדווים בנגב, שביניהם יש נוודים למחצה ותושבי עיירות וכפרים לא מוכרים, וגם יושבי יישובי קבע וערים (למשל, רהט, כסייפה, לקיה, חוּרה עוד ועוד).
בשל הגידול הדמוגרפי החלו הבדווים בנגב להשתלט על אדמות המדינה, ונוצרו מוקדי חיכוך רבים בינם לבין מוסדות השלטון וכוחות הביטחון.
הבדווים במדינת ישראל סובלים כיום מרמת אבטלה גבוהה במיוחד.
הבדווים (בעיקר מהצפון) משרתים בהתנדבות ביחידות השונות בצה"ל ולהם גם שתי יחידות ייחודיות. הגיוס בקרב בני העדה שנוי במחלוקת, ובעקבות פריצת אינתיפאדת אל אקצא, ובגלל התחזקות התנועה האיסלמית בקרב העדה, וכן בגלל מחסור באפשרויות קידום, נרשמה ירידה במספר המתגייסים הבדואים לצה"ל. לאחרונה החלה תופעה של גיוס בנות בדואיות, אותה הובילה אמירה אל הייב, בדואית מהצפון, שהתגייסה למשמר הגבול (מג"ב).
|
