|
 |
 |
 |
חזרה3 |
יש ספרים שכדאי לרפרף עליהם במהירות, יש ספרים שכדאי לטעום מהם פה ושם, יש כאלו שצריך 'לבלוע' בבת אחת, ואחרים כדאי לקרוא היטב ולשוב ולקרוא כמה פעמים. כי בכל פעם יתגלו לנו דברים חדשים."
את הדברים האלה כתב פרנסיס בייקון, הוגה דעות חשוב ומדינאי אנגלי, שנולד בשנת 1561 ומת בשנת 1626. אף כי הוא חי וכתב לפני כל-כך הרבה שנים, דבריו מתאימים גם היום, גם לספרים וגם לעיתונים. לכל עיתון ולכל חלק בעיתון יש צורת קריאה שהוא ראוי לה. אנו צריכים לבחור בצורת הקריאה המתאימה ביותר, כדי שקריאתנו תהיה מועילה.
הקריאה דומה לנהיגה במכונית, ומכונית יכולה לנסוע במהירויות שונות. המהירות נקבעת לפי איכות הכביש, מזג האוויר, טיב המכונית וכמובן – חוקי התנועה. נהג מנוסה יודע איך לנהוג כדי להגיע אל היעד שלו בדרך הבטוחה והנוחה ביותר. באותה צורה יודע הקורא המנוסה להתאים את קריאתנו למטרותיו. למשל: אם הוא מחפש ערך באנציקלופדיה, הוא חולף בסריקה מהירה על שאר הערכים, עד שהוא מגיע לערך המבוקש; אם הוא קורא סיפור להנאתו, יקרא בנינוחות; ואם הוא רוצה לגלות את רעיונות הכותב או למצוא תשובה לשאלה, הוא יקרא הכול בריכוז ובהעמקה.
קורא טוב מסגל את מהירות קריאתו גם למידת הקושי שבחומר הקריאה. כך, למשל, אם הוא מתקשה בביולוגיה - אך "שוחה כמו דג" בהיסטוריה, סביר שיהיה עליו להקדיש זמן ומאמץ רבים יותר לקריאת חומר בביולוגיה מאשר לקריאת חומר בהיסטוריה. הקורא הטוב יודע לבחור את דרך הקריאה המתאימה ו"להחליף הילוך" לקריאה שונה בהתאם לצורך.
 |
קריאה יעילה |
הקורא היעיל הוא קורא "גמיש". הוא משנה את קצב הקריאה ואת סוג הקריאה לפי החומר הכתוב ולפי צרכיו. לפני שהוא מתחיל בקריאה, וגם במהלך הקריאה, הוא מקבל החלטות על צורת הקריאה. הוא שואל את עצמו: מה אני רוצה לקרוא? לשם מה אני קורא? כמה מתוך זה אני רוצה לזכור? ולפי שאלות אלה הוא מגיע לידי ההחלטה איך לקרוא.
לפני שמתחילים בקריאה יש להעריך את מידת הקושי של חומר הקריאה, ולהתאים לו את סוג הקריאה. יש לשים לב לצורת ההדפסה של הכתוב – האם הוא צפוף או מרווח? האם יש חלוקה לפסקאות? האם יש כותרות בראשי הסעיפים? מה טיב האותיות - האם הן קטנות או גדולות? האם הן ברורות? האם יש אותיות מודגשות בצבע או באופן אחר, כדי לכוון את הקורא לעניינים החשובים בטקסט? עד כמה עוזר העיצוב הגראפי לקריאה - האם יש בחומר תצלומים, איורים, גראפים, טבלאות, העוזרים להמחיש את הכתוב וגם "שוברים" את השטחים המודפסים?
חשוב לשים לב לאוצר המילים - האם יש מילים קשות? האם יש מושגים לא מוכרים? האם המשפטים ארוכים? ומה טיב ההסברים? ומהו התוכן וכיצד הוא מוצג באופן "יבש" או באופן מושך, מרתק ומעודד לקריאה? האם הכתוב מאורגן באופן הגיוני? (ככל שהדברים הגיוניים, קל יותר להבינם ולזכרם.) ומהו אורכו של החומר הכתוב?
כל המרכיבים הללו משפיעים על מידת הקושי של החומר הכתוב, הופכים אותו לקריא ול"ידידותי" או להפך - לקשה לקריאה. ההחלטה על אופן הקריאה מבוססת על הערכת מידת הקושי של הכתוב.
אופן הקריאה מושפע גם מיכולת הקורא. ככל שלקורא יש ידע רב יותר בתחום שעליו הוא קורא, הוא יתעניין יותר בנושא וגם יבין בקלות רבה יותר. למשל, אם מישהו קורא מאמר העוסק בתחרות טניס, אזי ככל שיהיה לו ידע רב יותר, מושגים, שמות, חוקי משחק וסגנונות - כן הוא יבין בקלות רבה יותר את המאמר.
הקריאה מושפעת גם ממצבו של הקורא. כעס או עייפות משפיעים לרעה על מידת הריכוז. מי שקורא בשעה שהוא כועס או עייף - יקלוט ויזכור פרות מהרגיל.
קורא יעיל מתאים את קריאתו גם למטרת הקריאה שלו. הוא ער לסיבה שבגללה הוא קורא - להנאה, לקראת מבחן או כדי לזהות פרט שמסקרן אותו. מטרת הקריאה ומידת הקושי של החומר הכתוב הם הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על אופן הקריאה. הקורא היעיל מתאים את סוג הקריאה לפי מטרתו ולפי הקושי של החומר שהוא קורא.
|
ארבע דרכי קריאה |
אנו קוראים בדרכים שונות: לאט או מהר, בריכוז או בקלילות, קריאה קפדנית או קריאה חטופה. נהוג לחלק את דרכי הקריאה השונות לארבע דרכים: סריקה, רפרוף, קריאת הנאה, קריאה מרוכזת.
סריקה - אם אתם פותחים מדריך טלפונים כדי לחפש את שמכם, אינכם צריכים לקרוא לצורך זה את כל הספר. די לכם לסרוק אותו ותמצאו את מבוקשכם במהירות. אם אתם מחפשים בעיתון איזו תכנית יש בשעה שמונה בערב בטלוויזיה, תמצאו גם את זאת במהירות. קריאת חיפוש זו נקראת סריקה, נותנים לעיניים לחלוף על-פני השורות, עד שמוצאים את הפרט הרצוי. בקריאה כזו לומדים בדיוק מה שרוצים לדעת ולא למעלה מזה. הסריקה חוסכת זמן, אם יודעים כיצד להשתמש בה, ואם יודעים בדיוק באיזה פרט מעוניינים.
לפניכם סיפור. חפשו בסיפור רק פרט אחד: להיכן הלך הבחור בערב? שימו לב: אל תקראו את הסיפור! סרקו אותו וחפשו רק את הפרט הרצוי.
בחור העובד בחברת בילוש גדולה, נתבקש לצאת למשימה מסוכנת במיוחד, והוא רצה בכל מחיר להתחמק מלבצע אותה. למילוי משימה זו נדרשה ראייה חדה מאוד, ולשם כך נשלח לבדיקה אצל רופא עיניים. הוא נכנס לחדר הרופא, והרופא ביקש ממנו לזהות את האותיות.
"איזה אותיות?" שאל הבחור.
"האותיות שעל הלוח", ענה הרופא.
"איזה לוח?" שאל הבחור.
"הלוח שתלוי על הקיר," ענה הרופא.
"על איזה קיר?" שאל הבחור.
"עמוד ליד השולחן והתחל כבר לקרוא!" גער בו הרופא, מתחיל לאבד את סבלנותו.
"ליד איזה שולחן?" שאל הבחור בשקט.
לבסוף נכשל בבדיקה, ולא נדרש לבצע את המשימה.
בערב, שמח וטוב-לב הלך הבחור לראות סרט בבית קולנוע. כאשר נדלקו האורות בהפסקה, הוא נדהם לגלות, שבכיסא לידו יושב לא אחר מאשר הרופא שבדק אותו בבוקר.
"המממ... סלח לי, אדוני..." שאל הבחור את הרופא, כששבו אליו עשתונותיו, "אני לא רואה כל-כך טוב. כאן זה הרציף של האוטובוס לחיפה?..."
האם צחקתם מהסיפור? אם כן, סימן שקראתם אותו ולא סרקתם. אם לא צחקתם, סימן שסרקתם כראוי, ותוכלו עכשיו לחזור ולקרוא את הסיפור קריאה רגילה.
רפרוף - גם אם אתם רק מעיפים עין על העמוד הראשי בעיתון, אתם מקבלים תמונה כללית על האירועים המרכזיים. אם אתם עומדים ללמוד פרק בהיסטוריה, ואתם רק מרפרפים עליו בספר, אתם כבר מקבלים מושג במה מדובר. רפרוף הוא קריאה מהירה הנותנת מידע כללי על הנושא. ברפרוף קוראים את הכותרות ולעתים כמה משפטי מפתח. סוג קריאה זה אינו מתאים למטרות לימוד, כיוון שהרבה מידע הולך בו לאיבוד.
קריאת הנאה - היא קריאה נינוחה ולא מהירה, קריאה בקצב הנוח לקוראים. אנו קוראים להנאה בשעות הפנאי, כשבידינו ספר או כתב עת מעניין. פעמים רבות אנו מזדהים עם הדמות בסיפור. אנו מנחשים איך היא תגיב, מצטערים בצערה או שמחים בשמחתה, ונזכרים בחוויות דומות שעברו עלינו. קריאת הנאה היא צורת בידור. בימים שלפני המצאת הרדיו, הקולנוע והטלוויזיה, היא הייתה אחת מצורות הבידור העיקריות של האדם.
קריאה מרוכזת - מתרחשת כשהמטרה היא לימוד. זוהי קריאה זהירה, אטית וחוזרת. אנו מתעכבים על כל משפט, חוזרים על קטעים, ומתעמקים בהבנת הכתוב. כדי להבין את הכתוב אתם, הקוראים, צריכים להיות צד פעיל, שכן אם אתם מסתכלים בספר וחולפים על השורות, כאשר מחשבתכם מטיילת הרחק מהכתוב, אולי זו קריאה, אבל בוודאי לא קריאה שיש עמה הבנה. זוהי קריאה, שאתם עצמכם אינכם מקשיבים לה. רק אם קולטים משהו מן הדף המודפס, סימן שאתם מפיקים משהו מן הקריאה שלכם, וככל שאתם פעילים יותר בהבנת הכתוב - כן משתפרת קריאתכם. אתם יכולים להיות קוראים פעילים, אם תקדישו תשומת לב רבה לכתוב, ותשקיעו בו ריכוז מלא. הדברים שאתם קוראים צריכים לעורר בכם זיכרונות, רעיונות, חוויות ומחשבות. בעזרתם תוכלו להשוות את מה שאתם קוראים לדברים אחרים שאתם מכירים. תוך כדי קריאה תוכלו להדגיש את הדברים החשובים בעיניכם או להוסיף עליהם. מקריאה כזו אתם יוצאים נשכרים.
|
קריאה למטרה |
העיתון הוא מוצר רבגוני. יש בו חומר הדורש ריכוז וגם חומר שדי לקראו ברפרוף, יש מה לקרוא בו להנאה - ומה לסרוק במהירות. לכן, העיתון מאפשר לקוראים להשתמש בדרכי הקריאה השונות. החומר בעיתון מאורגן כך, שהקורא בו יוכל להיעזר בכל אחת משיטות אלה. העימוד, סוגי האותיות, הצורה הגראפית, הכותרות, התמונות - הכול מאורגן בצורה כזו, שהקורא ישתמש תחילה בסריקה, כדי לחפש מה מעניין אותו, ולאחר שמצא יעבור ברפרוף על הכתוב, ורק אז יעבור לקריאה אחרת.
דרך הקריאה שבה בוחר הקורא נובע ממטרת הקריאה שלו. אם קורא מחפש, למשל, ידיעה על אירוע מסוים שקרה בכנסת, הוא עובר בסריקה על כותרות העיתון, ומחפש כותרת המדברת על הכנסת. משמצא אותה, יעבור ברפרוף על הידיעה עצמה. אם זאת הידיעה שביקש, הוא יעבור לקריאה מרוכזת. אם יגלה שאין זו הידיעה שהוא מחפש, יחזור שוב לסריקה. ימצא כותרת בנושא הכנסת, ירפרף על הקטעים, ורק משייווכח שאכן זו הידיעה המעניינת אותו, יעבור לקריאה מרוכזת. שמות המדורים בעיתון נועדו לסייע לסריקה. במקום לחפש כותרת, לבדוק ולהמשיך בסריקה, יעבור הקורא למדור "בבית הנבחרים" (למשל), ויסרוק רק את הכותרות המופיעות בו, עד שימצא את מבוקשו. אם קורא מבקש לדעת היכן מוקרן סרט מסוים, הוא סורק את העיתון עד שהוא מוצא את מדור בתי הקולנוע, ואז הוא סורק ומוצא את שם הסרט. עכשיו, כדי לגלות היכן מוקרן הסרט ובאיזו שעה הוא מתחיל, עליו לעבור לקריאה מרוכזת. אם הקורא ימשיך לקרוא גם את הפרטים האלה ברפרוף, הוא עלול להגיע בדיוק בזמן אבל לבית קולנוע אחר, או שיגיע לבית הקולנוע הנכון - אבל היישר להפסקה.
משמעות הדבר היא, שכדי להפיק את מלוא התועלת מן העיתון, צריך הקורא להיות מודע למטרת הקריאה שלו ולהפעיל את דרך הקריאה המתאימה לה. הקורא גם צריך להיות מיומן בכל סוגי הקריאה, ולדעת להשתמש בהם בצורה הנכונה.
קורא העיתון צריך לזכור, שכדי ללמוד עניין ולהבינו אין להסתפק בקריאת רפרוף בלבד. כדי שנהיה מסוגלים לבקר את מה שכתוב בעיתון, עלינו לקרוא אותו קריאה מרוכזת. אין ביקורת הוגנת בלי הבנה עמוקה, ואין הבנה עמוקה בלי קריאה מרוכזת. לא נוכל לשפוט מאמר לפי קריאת רפרוף בכותרת ובקטע הפתיחה, כיוון שלא יהיה בידינו מספיק מידע. רק לאחר עיון זהיר ואטי במאמר, לאחר שהבנו את המילים והמשפטים, לאחר שמצאנו את הרעיונות המרכזיים והמסקנות העיקריות של הכותב, נוכל להתייחס אל הכתוב בצורה ביקורתית.
הכותרת מכילה מידע חלקי בלבד, ואם רוצים להימנע מטעויות יש לקרוא את כל הידיעה. כותרת בשער מוסף השבת מודיעה, למשל: "7 אנשים הודו ברצח ויצאו זכאים". העוול שעשה בית המשפט ממש זועק לשמים. הקורא שואל את עצמו איך ייתכן ששבעה אנשים שהואשמו ברצח והודו, יצאו בלי כל עונש? האם עד כדי כך אין בתי המשפט ראויים לאמון הציבור? אבל הכותרת המשנית, שמתחת לכותרת הראשית, כבר נותנת הסבר לעניין: "שבעה אנשים, שהודו במשטרה בביצוע מעשי רצח אכזריים, זוכו בבית המשפט אחרי שהוכח, כי החוקרים סחטו מהם את ההודאות במכות ובעינויים קשים".
כותרת המשנה מגלה אפוא פנים אחרות של הנושא. היא מפנה אצבע מאשימה לא אל בתי המשפט - אלא כלפי אותם חוקרים אשר סחטו בכוח הודאה ברצח מפי אנשים שלא ביצעו את המעשה.
האנשים שעושים את העיתון יודעים שרק אנשים מעטים קוראים את העיתון ממש, קריאה ביקורתית לעומק. רוב הקוראים נעצרים בשלב הרפרוף או אף בשלב הסריקה של הכותרות. העיתונים מרבים להשתמש בכותרות ובהבלטה של קטעים מסוימים גם כדי למשוך להמשך קריאה, וגם כדי לספק מעין תקציר של החומר למי שלא ימשיכו לקרוא.
ראינו עד כמה כותרות עלולות להטעות. צאו וחשבו, עד כמה העורך, המנסח את הכותרות ובוחר את התצלומים, יכול לנצל את העצלות של הקורא כדי להשפיע על דעותיו. לכן, נזכור: תפקיד הכותרת הוא רק כשל אור מנצנץ, המושך את עינו של הקורא. אין להגיע למסקנות חפוזות על-פי כותרת או על-פי תצלום בלבד, אלא רק לאחר שקוראים בתשומת לב את כל הכתוב בידיעה או בכתבה שמתחתיהם!
עצות לשיפור הקריאה, ולא רק בעיתון
- קראו בהתאם למטרה. החליטו על הכוונה והמטרה של קריאתכם. השתמשו בקריאה המתאימה ביותר למטרה.
- אם אתם קוראים סיפור - קראו קריאת הנאה. היו נינוחים קראו בקצב ובזמן הרצויים לכם, ופשוט התענגו על הקריאה.
- כדי לזהות פרט מסוים - ערכו סריקה. אל תעצרו לקרוא בשעה שאתם סורקים. העבירו עיניכם לאורך הטור עד שאתם מוצאים את הפרט המבוקש, והתעלמו מכל דבר אחר.
- לפני שאתם לומדים נושא הדורש הבנה עמוקה, סקרו אותו תחילה על-ידי קריאת הכותרות וראשי הפרקים, כדי שתקבלו מושג על הרעיונות העיקריים.
- קראו בעיון את החומר. התרכזו בזמן שאתם קוראים. דאגו לזמן ולסביבה מתאימים לקריאה. הקפידו ששום דבר לא יסיח את דעתכם.
- הכינו סיכום או ראשי פרקים של הדברים שקראתם. הכתיבה דורשת עיבוד נוסף של החומר שאתם קוראים, והיא מנצלת חוש נוסף למטרות למידה. אם אתם קוראים בעיתון, תוכלו גם לסמן או להדגיש בצבע משפטי מפתח.
- אם טרם קלטתם את הרעיון המרכזי - חזרו וקראו את החומר שנית. אין דבר טוב יותר מחזרה לשם קליטה וארגון של החומר.
- זכרו: אתם חייבים להבין את הדברים כדי לזכרם וכדי שתהיו מסוגלים להפעיל עליהם ביקורת.
- חשבו באופן ביקורתי. אל תקבלו כמובנים מאליהם את העובדות ואת הדעות. חשבו: האם ידוע לכם על הנושא ממקורות אחרים? איזה מסר הכותב מנסה להעביר לקורא? האם אתם מסכימים עמו?
לעמוד הקודם
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |