|
 |
 |
 |
חזרה3 |
שמורת הטבע נחל מערות היא האתר היחידי בארץ המציג את נושא הפרהיסטוריה לקהל הרחב באמצעי המחשה והסברה מגוונים. אין מקום אחר בארץ המציג רצף תרבויות כמי זה המופיע במערת הטאבון (כ-500 אלף שנה) ואין עור מקום שבו ניתן להצביע על האפשרות כי היו בו בסמיכות - ואולי אף בו-זמנית - האדם הניאנדרתלי ,מערת הטאבון) והאדם הנבון ,מערת הגדי - סחול).
השמורה, ששטחה 3,000 דונם, היא שמורה מוכרזת. היא ממוקמת במערב הכרמל - מזרחית ליישובי חוף הכרמל: גבע כרמל ועין הכרמל - וכוללת את השלוחה הדרומית והשלוחה הצפונית של נהל מערות, העובר במרכזה. מקור הנחל באזור הכפר הדרוזי דאליית אל-כרמל והוא מתנקז בכיוון כללי מערבה, עד לים התיכון. בתחומי בקעת מהר"ל מתנקז אליו נהל הרובים ויחדיו הם מהווים את אחד הנחלים הגדולים בכרמל. קטע הנחל המתחיל בבקעת מהר"ל ומסתיים במעבר מהכרמל לחוף הכרמל מצוי בתהומי ההכרזה של שמורת הטבע.
חשיבות השמורה מבחינה נופית ושמירת הטבע באה לידי ביטוי במובן של תופעות רגילות המתקיימות בנחל, בצד תופעות נדירות. נחל מערות מייצג נחל כרמלי גדול עם אגן ניקוז גדול. בתחומי השמורה נראית תופעה של מפנים (צפוני ודרומי - בדומה ל"קניון האבולוציה" בנחל אורן תחתון). כמו כן יש ייצוג למגוון צומה וחי של הכרמל על מרקמי סלע שונים, ולפיכך - גם גיוון של בתי גידול. לאורך הנחל פזורים מצוקים המהווים בית גידול לצומח וחי יחודיים. בהם ניתן לראות גם תופעות גאולוגיות כמו קארסט, סידוק ומערות. תופעות מיוחדות למקום ונדירות הן מחשוף שונית הרודיסטים המאובנת ומאובנים רבים אחרים, כמו גם צמח הגדל בארץ רק בנחל מערות - הכרוב הכרתי.
 |
התנור, הגמל, הנחל והגדי – מסע אל הפרהיסטוריה |
בחלקו המערבי של נחל המערות ישנה קבוצת מערות פרהיסטוריות שבהן התגוררו בני אדם לסירוגין במשך כ-500 אלף שנה. הממצא הארכאולוגי במקום מעיד על קיומן של תרבויות אדם לאורך תקופה ארוכה ,לא ברצף) באותו אתר מערית - תופעה נדירה מאוד בעולם.
המטייל במסלול המערות עובר במנהרת זמן המתחילה את מהלכה לפני 100 מיליון שנה, כאשר ארץ ישראל היתה מוצפת ים ובגבול בין הים העמוק לרדוד ניצרה שונית אדירה הבנויה כולה צדפות בשם "רודיסטים".
|
מערת התנור (הטאבון) |
מערה זו היא המערבית ביותר מבין מערות האדם הקדמון שלאורך הנחל. בסוף שנות ה-60 חפרה במערת התנור משלחת ארכאולוגים מארצות הברית, ובשנים האחרונות חופרים במקום ארכאולוגים בעובי שכבות של כעשרים מטרים. השכבות הללו אוצרות בתוכן שרידים המעידים על קיום האדם הקדמון במקום במשך כ-500 אלף שנה. החוקרים זיהו במערה שלוש תרבויות שונות של האדם הקדמון - שתיים מהן, האשלית והיברודית, מתקופת האבן הקדומה (פלאולית קדום); השלישית, המוסטרית, מתקופת האבן התיכונה (פלאולית תיכון).
התרבות האשלית היא התרבות הקדומה ביותר שהתגלתה בכרמל. היא החלה לפני כ-500 אלף שנה ונמשכה כ-250 אלף שנה. טיפוס האדם שהתגורר במערה היה ההומו ארקטוס - האדם הזקוף. בני תרבות זו חיו בחבורות קטנות והתקיימו מציד ומלקט. הכלי העיקרי ששימש אותם היה "אבן יד" - כלי אבן שסותת ושימש לקרצוף עורות, לקיצוץ ולהפירה. שכבות המילוי במערה מכילות חול קוורץ שמקורו בחוף הים, עדות לכך שמפלס מי הים היה גביה מזה של היום וקו החוף היה קרוב יותר למערה מקו החוף הנוכחי.
התרבות היברודית התקיימה במשך כ-100 אלף השנים שבאו אחרי התרבות האשלית. בתקופה זו פיתה האדם הקדמון כלי אבן קטנים ומגוונים יותר. הכלי האופייני הוא מקרצף המסותת על נתז צור עבה. שכבות המילוי של המערה מתקופה זי מכילות גם הן חול קוורץ, עדות להמשך קיומו של מפלס ים גבוה בתקופה שהיתה חמה ויבשה למדי.
התרבות המוסטרית החלה לפני כ-150 אלף שנה ונמשכה כ-100 אלף שנה. האדם יצר אז כלי אבן שסותתו בעזרת "טכניקת לוולואה" - סיתות מכוון ושיטתי המעיד על שיפור בכושר התכנון וביכולת הביצוע. המערה שימשה בסיס לחבורה בת 50-25 נפשות, שאנשיה עסקו בציד בעלי החיים שהיו נפוצים באזור באותה תקופה, בעיקר יחמירים, איילים וצבאים. לקראת סוף התקופה המוסטיית התמוטטה חלק מתקרת המערה ונוצר בה חלל בדמות ארובה. חלל זה שימש מלכודת ליחמורים. הציידים הבריחו את בעלי החיים אל הארובה, ואלה נפלי לתחתיתה ומצאו את מותם.
התגלית המפתיעה של התרבות המוסטרית בכרמל הראתה שכאן התקיימו בעת ובעונה אחת שני טיפוסי אדם, הניאנדרתלי והמודרני (הומו ספיינס), השונים בתכונותיהם הגופניות. במערות כבארה (ליד זכרון יעקב) ובמערת התנור נמצאו שלדים אחדים השייכים לטיפוס האדם הניאנדרתלי.
|
מערת הגמל |
למערת הגמל צורה המזכירה פעמון, וכמו רוב המערות בכרמל - היא נוצרה בתהליך שבו מי גשם ממיסים את הגיר הבונה את הסלעים בתהליך מתמשך ואיטי המכונה "קארסט". לעתים בתהליך ההמסה נוצרים חללים גדולים הנחשפים כמערות. מערות שנוצרו בדרך זו מכונות "מערות קארסטיות", על שם אזור ביגוסלביה שבו נפוצה מאוד תופעה זו.
ממצא הצור ואבנים אחרות מייצג שתי תקופות עיקריות - פלאולית תחתון ותיכון. תקופות אלו מקבילות לאלו שנמצאו במערת הטאבון בשכבות המתאימות, אך הממצא הארכאולוגי דל והחופרים נוטים לראות במערה נספח למערת הטאבון.
כיום משמשת המערה בעיקר לתצוגה על אורח חייו של האדם הקדמון בתקופה המוסטרית. המבקר מתוודע למיני בעלי החיים שניצודו בכרמל ובסביבתו ולפירות והצמחים שליקט.
|
מערת הנחל (אל-ואד) |
זו הארוכה שבמערות הכרמל. במערת הנחל אולם מבוא רחב ידיים שבקצהו פרוזדור ארוך וצר ואורכה מגיע לשמונים מטרים. לפני חזית המערה משתרעת מדרגת סלע רחבה. התרבויות שנתגלו בה משויכות לתקופת האבן המאוחרת (פלאולית עליון). היישוב במערה החל בתקופת התרבות המוסטרית, אך עיקר הממצאים שהתגלו בה שייכים לתרבות האוריניאקית, שהחלה להתקיים לפני כ-40 אלף שנה ונמשכה כ-20 אלף שנה. מתקופה זו לא התגלו בכרמל עצמות אדם, אולם כלי האבן שנמצאו משיכללים יותר ולראשונה התגלו כלי עצם. חידוש טכנולוגי אחר מתקופה זו הוא סיתות כלים באמצעות אזמל עצם.
ממצאים נוספים שנתגלו באזור המערה מצביעים על תרבות נוספת שהתקיימה במקום - התרבות הנטופית, שהחלה לפני כ- 12 אלף שנה ונמשכה כאלפיים שנה. מרכז הכובד של החיים בתקופת התרבות הנטופית עבר אל אולם הכניסה ואל מדרגת הסלע שלפני המערה, שם הוקם הכפר הנטופי. בתקופה זי חל שינוי משמעותי באורח חייו של האדם הקדמון. האדם החל לעסוק בציד ובלקט אינטנסיביים, צעד שהוביל לבסוף לביות צמחים ובעלי חיים. בתקופה הנטופית נבנו בפעם הראשונה יישובים של קבע והחוקרים מבחינים ביסודות של מבנים. כמו כן לראשינה הופיעו בארץ ישראל חפצי אמנות, כמו ראש אדם מסיתת באבן, ראש צבי מגולף בעצים ומחרוזת צדפים. לתקופה זו גם מיוחסת תחילתה של המהפכה החקלאית - תחילת ביותם של הכלב, העז, הכבש, השעורה והחיטה.
בתקופה זו כבר מוצאים בתי קברות של ממש. סמוך לפתח המערה קיימים שרידי קיר תמך מתקופה זו וגומחות שנחצבו באבן, שתפקידן אינו ברור. קרבת הגומחות אל בית הקברות הנטופי שנחשף סמוך לכאן מעלה את ההשערה שהן קשורות לפולחן.
בימי הביניים סותת הפתח המזרחי של מערת הנחל והותקנה בו דלת סובבת על ציר. הפתח העיקרי נסתם עי-די קיר אבנים.
|
מערת הגדי |
במערה זו, המזרחית ביותר לאורך ערוץ נחל מערות, נמצאו שלדים שהוגדרו כאדם המודרני (הומו ספיינס) ומשויכים לתקופה המוסטרית מלפני כ-90 אלף שנה. הגולגולת של האדם המודרני מעוגלת, גבוהה וקצרה יותך מזו של האדם הניאנדרתלי המצח ישר וגבוה והסנטר בולט. המיוחד במציאת שלדים אלו הוא גילם, המעיד כי חיו באותה תקופה שבה חי האדם הניאנדרתלי במערת הטאבון. ממצא זה גרם להעלאת השערות רבות בקרב הארכאולוגים בדבר הישרדותו של האדם הנבון והיכחדותו של הניאנדרתלי.
*דותן רויטמברג הוא מנהל שמורת טבע נחל מערות
המגובשש, הצובעים את המדרונות בצהוב פריחתם בחורף ובאביב. המתעניינים בגאולוגיה יוכלו לסייר במסלול הגאולוגי, ולהיעזר בדף מסלול המחולק במשרדי השמורה, ובו להתוודע לשונית מאובנת בת מאה מיליון שנה. להכיר מקרוב את תופעת הקארסט - בה מומסים סלעי הגיר. וכן לצפות במאובני צדפים שונות ובעצמות דגים. בשיא המסלול מזומנת תצפית נוף מרהיבה על חוף הכרמל. ובקיסריה. |
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |