![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה |
|||||||||||||||||||||||||||||||
הפרוייקט הראשון לגדול דגי מאכל בערבה, הוקם לפני 16 שנה, מאז זרמו מים רבים בבריכות הדגים, וכיום זהו ענף חקלאי משגשג, הפעיל במשך מרבית חודשי השנה. במהלך השנתיים הקרובות יוקמו חוות דגים בששה ישובים נוספים, בהשקעה של 50 מיליון דולר.
בשנת 1981 הוקם פרוייקט ראשון במושב עין יהב בערבה, לגידול דגי אמנון ודגים אחרים בצפיפות גבוהה. בהמשך, הוקם פרוייקט מתקדם יותר במושב קדש ברנע ברמת הנגב. משקי מודל נוספים לגידול דגים, הוקמו בקיבוץ יהל בערבה הדרומית ובמושב נאות הכיכר בכיכר סדום. כל יחידת גידול דגים תוכננה לייצר 40-50 טון דגים לשנה, בנפח מים של 3000-4000 מ"ק. ברוב המיתקנים גודלו דגי אמנון (מושט) אדומים או אפורים. דגי האמנון משגשגים יותר במים חמימים (c °25-29). באזורים ממוזגי אקלים כמו ישראל, קיימת בעיה של ירידת טמפרטורות בגופי המים הטבעיים והמלאכותיים בחודשי החורף. על-מנת למנוע נזקי קור לדגים ולאפשר להם להמשיך ולגדול, נעשה שימוש ב'בריכות חממה': יריעות פלסטיק (פוליאתילן או PVC) המתוחות מעל הבריכה כמו חממה רגילה, או כמו 'בועה' מנופחת בלחץ אוויר נמוך ללא תמיכות. היריעות משוריינות באריג מיוחד, עמידות בפני פגעי סופות ומעבירות את כל אנרגיית אור השמש אל תוך 'הבועה/ האנרגיה נקלטת על-ידי המים ונשמרת בהם, לרווחת הדגים. בשעות הלילה הקרות מונעת היריעה בריחה של חום לסביבה. ![]()
במי בריכות הדגים מצטברת אמוניה, שהיא תוצר סופי של פירוק החלבונים בחילוף החומרים בגופו של הדג. ריכוזי אמוניה גבוהים במים הינם רעליים לדגים. בטבע, מסולקת האמוניה עם זרם המים, או נספגת באצות מיקרוסקופיות הנמצאות בגוף המים. בבריכות בהן גדלים הדגים בצפיפות, חייבים להחליף את המים לעיתים תכופות. חיסכון גדול מושג על-ידי הזרמת המים המזוהמים דרך מסנן, המנקה את הפסולת ומאפשר שימוש חוזר. 'המסנן הביולוגי' מכיל בקטריות מועילות ההופכות את האמוניה בעזרת חמצן לניטרט, שאינו מזיק לדגים. הבקטריות 'יושבות' על מצעים (אבן, פלסטיק, עץ וכדומה) הנמצאים במגע תמידי עם המים המזוהמים המועשרים בחמצן, ופועלות לחימצון האמוניה. ככל ששטח הפנים של המצע גדול יותר, כן ניתן לגייס יותר 'פועלים' (בקטריות) לקליטת אמוניה וחמצן מהמים וליצירת ניטרט. להגברת יעילות המערכת ניתן לשתול על המצע צמחים, המכים שורש בין חלקיקי המצע ובכך אף מגדילים את שטח הפנים להתיישבות בקטריות, ובנוסף, קולטים את הניטרט המשמש כמקור חנקן עיקרי לגידול הצמח. מערכת זו מאפשרת החלפת המים בבריכות הדגים מספר פעמים ביום, כאשר חלק קטן מהמים מופנה להשקיה. כתוצאה מכך, נהנים גם הצמחים בשדות ממים איכותיים ומועשרים. ![]() בשנים האחרונות ניכרת תנופת פיתוח בענף גידול הדגים האינטנסיבי, בארץ ובעולם. אך בשלב התיכנון של מיתקני הגידול, יש לבדוק ולבחון כל אזור בנפרד, על-מנת לאפיין יתרונות וחסרונות ולתכנן בהתאם כל חוות דגים על-פי- הנתונים המיוחדים לה. החוות שפותחו בעבר אינן דומות לאלו המתפתחות כיום, אם כי לכולן אותה מטרה. במהלך השנתיים הקרובות יוקמו בששה ישובים בנגב ובערבה 100 דונם של בריכות דגים מקורות, בהשקעה כוללת של 50 מיליון דולר. המשקים המתוכננים יכילו בריכות ומיתקני רבייה, בריכות אימון דגיגים, ומיתקנים לגידול דגים במערכות סגורות, בשילוב של מסננים ביולוגיים ומערכות לוואי מתוחכמות. שילוב עתידי של מסננים הידרופוניים (על בסיס צמחים ביולוגיים) נמצא כעת בפיתוח. * הכותבים מנהלים את המידגה האינטנסיבי במו"פ נגב-ערבה
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|