מלים מתות מחברת: שרה ליפקין

חזרה3

מלים מתות הן מלים שנעלמו מן הלשון. אלו הן מלים שאין משתמשים בהן יותר: אין אומרים אותן, אין שומעים אותן, אין כותבים אותן, ואין קוראים אותן.

לפני 100 שנה אנשים נסעו במלאכות (כלומר, במשלחת) אל תוגרמה (תורכיה) לשם התראות (פגישה) עם מלאכים (שליחים) מארצות אחרות. היום המלים "מלאכות", "תוגרמה", "התראות" ו"מלאכים" (במשמעות שליחים) נעלמו ואינן - אלה מלים מתות.

לפעמים מלה נעלמת מן השפה ומתה, מפני שכבר אין בה צורך. המלה "ראינוע" מתה, מפני שלא היה בה צורך. כאשר הקולנוע היה עדיין בחיתוליו, היה הסרט "אילם". על המסך ראו תמונות מתנועעות ללא קול, כמו בסרטים הישנים של צ'רלי צ'פלין. משום כך נקרא אולם הסרטים "ראינוע". רק כשנוסף גם קול והחלו לשמוע את הדמויות ואת המוסיקה, הגיע גם השם "קולנוע", והמלה "ראינוע" נעלמה מן העברית.

לפעמים מלה נעלמת ומתה, בלי סיבה הגיונית, ואולי סתם בגלל חוסר מזל. בתקופה של מלחמת השחרור (1948) כשהיו שואלים מישהו "מה נשמע?" הוא היה עונה "אייזן!" (אייזן בגרמנית פירושה: ברזל, כלומר: חזק כמו ברזל). אם המצב היה טוב במיוחד הוא היה עונה "אייזן-בטון!". מה עונים היום? "בסדר גמור", "טוב, תודה!" או - "עלא-כיפק!". המלה "אייזן" נעלמה ומתה. כאשר התבקש הסופר ס' יזהר להוציא מחדש את סיפוריו מתקופת מלחמת השחרור, הוא מחק את ה"אייזן" שיצאה מן השימוש, ושינה ל"בסדר גמור", כדי שהקוראים הצעירים יבינו את סיפוריו.
יש מלים שנעלמות ומתות מפני שבשפה קיימת מלה נרדפת מוצלחת יותר. כך קרה למלים "בדורה" ו"כרכר".


 

בדורה מפנה מקום לעגבנייה

הכרכר שלא הסתובב