![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חברות ההדברה המודרניות כבר לא מרססות בהיסטריה שטחים רחבי ידיים, מייד עם גילוי הג'וק הראשון. שיטות הפעולה שלהן הן המילה האחרונה בתחומי הטכנולוגיה והאסטרטגיה: איסוף מידע מודיעיני מהשטח, ניתוח ועיבוד ממוחשב של הנתונים, סימון מדוייק של יעד התקיפה, סוג הנשק ועוצמתו. בחברת "איתן עמיחי", מהמובילות בארץ בתחום זה, מנטרלים לא רק את המזיקים, אלא גם את הנזקים לסביבה
עמיחי: ידע והבנה הם הבסיס לכל פעולה. מדביר מקצוען חייב להכיר היטב את 'האוייב', את מחזור החיים שלו ומינהגיו כפרט וכמושבה. מעבר לכך, אנחנו פועלים בארבעה מישורים:
שיטה זו איננה תואמת את העקרונות שציינתי. עיתוי ההדברה נקבע לפי הצורך ולא לפי לוח השנה. חברות רבות העוסקות בהדברה ביתית, נוהגות לתת מעין 'ביטוח' לשנה, כשהריסוס החד-פעמי חייב להשמיד את כל האורחים הלא-קרואים ואמור למנוע חדירה נוספת. כיום, חל איסור על שימוש בחומרים שנשארים פעילים לאורך זמן. חומרי ההדברה צריכים לבצע את משימתם ולהישטף.
לאחר שגרגרי החיטה הצבועים הטבולים ברעל הוצאו מחוץ לחוק, תפסה את מקומם שיטת ההדברה הדינמית. מפזרים במקומות שנקבעו מראש תיבות האכלה קטנות, מותאמות לעכבר או חולדה, שבתוכן גוש מוצק המכיל פיתיון (תערובת מזון מפיג ריח) ורעל. הרעל בו משתמשים כיום הוא חומר נוגד קרישת דם, המתפרק יחסית מהר. במקרה הרעלה, מטופל הנפגע בחומרים מיוחדים, המבטלים את השפעת רעל. תיבות ההאכלה נעולות במפתח, השמור אצל המדביר המקצועי. הן מסומנות במפת המפעל הממוחשבת, ומצויידות בלוח זמנים בו מציין המדביר מתי בדק את התיבה. בדרך זו ניתן לדעת גם כמה עכברים נגסו ברעל, ומאיזה כיוון באו. מידע זה מסייע לאתר את הפתחים מהם הסתננו למפעל ולאטום אותם כראוי. ההדברה 'הנקייה' ביותר, ללא כל רעלים, היא מלכודת הדבק - זו קופסה עם פיתיון ומישטח דבק. בשיטה זו מרבים להשתמש בבתים, למרות שמדובר במוות אכזרי מעט.
נוכחותם של מזיקים בכלל ותיקנים בפרט, משקפת בין היתר את רמת ההיגיינה במפעל או בבית. אם הניקיון נשמר בקפידה, ייוותרו למזיקים מעט מאוד אמצעי מחיה. אשר לנזק הבריאותי, לאחרונה התפרסם מחקר ולפיו התיקן נושא אלרגנים לבני-אדם. כלומר, אנשים מסויימים עלולים לפתח אלרגיה לחרקים ביתיים אלה. במחקר אחר באותו נושא התברר, שכ- 40% מחולי האסטמה רגישים להפרשות ולחלקי הגוף של התיקן הגרמני, אותו זן של תיקנים חומים קטנים המתרבים במטבחים. המלחמה בתיקנים הינה דוגמא טובה לניצול הידע המצטבר בביולוגיה ואתולוגיה (חקר התנהגות בעלי-החיים). התיקנים חיים במושבות צפופות. הזכרים יוצאים בשעות הלילה לתור אחר מזון, ומפרישים לאוויר כמויות זעירות של פרומון קבוצתי, שבעזרתו הם מוצאים את דרכם בחזרה לקן. הנקבות אינן זזות מהקן, אוכלות מעט מאוד וניזונות בעיקר מהפרשות הזכרים. הבנת אורח חיי התיקן הוליכה למסקנה, שאין טעם להניח מלכודות עם פרומון הנקבה. הזכרים אכן יפלו במלכודת זו, אך הנקבות יישרדו וימשיכו לייצר תיקי ביצים נוספים. אך הפרומון הקבוצתי מושך גם את הנקבות. ואכן, המלכודות היעילות ביותר נגד התיקן האמריקני והתיקן הגרמני, מכילות פרומון קבוצתי. התיקנים, זכרים ונקבות, נמשכים אל הפרומון ונלכדים בנייר דבק מיוחד. מלכודות אלו משמידות את התיקנים וגם משמשות לניטור. מעקב אחר המלכודות ומספר התיקנים, מספק מידע חשוב על רמת הנגיעות ועל מיקומם המדוייק ומאפשר טיפול נקודתי יעיל. המלכודת היעילה ביותר שקיימת כיום בארץ היא 'סנו קומבט' של חברת 'סנו', אשר מכילה פיתיון ורעל. הזכרים הנוגסים ממנו מורעלים ולאחר מכן מרעילים גם את הנקבות באמצעות הפרשותיהם. המרסס המודרני מתיז תערובת נוזלית של פיתיון ורעל באמצעות צינורית דקיקה, ישירות אל קיני המחבלים. הודות לכך נחסכת הטירחה שבהרחקת הכלים מארונות המטבח ונמנע ריסוס חלל הבית ברעלים.
כידוע, חברת הנמלים מורכבת משלושה טיפוסים בסיסיים: בראש הפירמידה ניצבת המלכה, שכל ייעודה בחיים הוא להקים קן ולהטיל ביצים; אחריה הזכר, שעיקר תפקידו להפרות את המלכה ולאחר מכן לפנות את השטח; בתחתית הסולם החברתי נמצאות 'הפועלות', או הנמלים העמלות. הן אלו שעושות את כל העבודות השחורות בקן: תופרות, מנקות, מטפלות בביצים וברימות ודואגות לאספקת המזון מבחוץ. לכן, הדברת שיירת 'הפועלות' בבית, מהווה פיתרון חלקי בלבד למיפגע. החוכמה היא לפגוע במלכות מטילות הביצים. לצורך זה פותחו תערובות של רעל עם פיתיון, בדרך כלל סוכרים שונים. הפועלות מביאות את הפיתיון עם הרעל לקן, מזינות בו את המלכות ובלי ידיעתן מחסלות אותן. ![]()
טומנים לו מלכודת המכילה פרומון נקבי. על פי מספר העשים שנלכדו, מחליטים אם ניתן להסתפק במלכודת או שיש צורך בהדברה מקצועית.
אכן, ל'חרקנים', אותם מנורות המפיצות אור על-סגול, יש השפעה מוגבלת ביותר, מהסיבה הפשוטה שהיתוש שמבחין באור רק כשהוא בטווח 30 סנטימטרים ממנו. אנחנו מציעים חרקן מתוחכם, המתאים במיוחד למקומות גדולים או למפעלים הסובלים ממכת חרקים מעופפים. מדובר בחרקן חשמלי הסופר את החרקים שהשמיד, ומספק נתונים סטטיסטיים ומעקב קבוע אחר מצב הנגיעות של חרקי המזון. כללית, הטיפול היעיל ביותר ביתושים ובשאר החרקים המעופפים, הוא טיפול מונע, על-ידי חיסול מקורות הדגירה. כיום, התברואנים מחפשים אחר זחלי יתושים במקומות המועדים לדגירה. אנחנו מציעים שיטה שונה: הנחת מלכודות המפיצות אור באורך גל הנראה ירוק. היתושים נמשכים אליו, נלכדים וכך ניתן לספור אותם. הנחת מלכודות במקומות הנכונים וניתוח ממוחשב של המידע, ינחו את המדבירים אל מוקדי הדגירה. בהדברה ביתית של יתושים מרבים להשתמש בטבליות, המכילות חומר דוחה יתושים. החומר אכן פעיל היטב. באירופה ובארץ השימוש בטבליות אלה מותר, אך האמריקאים אסרו על השימוש בהן, בשל הנזק האפשרי שעלול להיגרם לבני-אדם.
לצערנו, אין עדיין תחליף למתיל ברומיד. אנו משתמשים בו לחיטוי מזון מיובא או מזון לייצוא. אנחנו מקפידים לבצע את האיוד (תהליך החיטוי באדים) במכלים אטומים, ובסיום התהליד לשאוב חזרה את כל החומר. יש בכך חיסכון מיידי למדביר וצימצום פליטת חומרים זוללי אוזון לאטמוספרה. כיום נמצאות בתהליכי פיתוח מספר שיטות חלופיות להדברה באיוד, אך הן עדיין רחוקות מלתת מענה מושלם למתיל ברומיד.
חשוב ביותר להשתמש בחומר מהול בתמיסה מימית, שנשטף בקלות במים ומתפרק באופן טבעי תוך זמן קצר. לחומר חייב להיות ריח לוואי 'חריף', המשמש כאמצעי התרעה. חשוב מאוד להשתמש במכלים שעליהם פירוט החומר והטיפול במקרה הרעלה. אסור להכניס הביתה מכלים לא מזוהים, גם אם הובאו על-ידי מדביר כביכול מקצועי. המוטו שלנו: 'חשוב לפני שתרסס, אסוף מידע, עבד אותו ובחר בשיטה הצורכת מינימום חומרי הדברה'.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|