הסדרי נגישות



מגילת ישעיהו
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

במימצאים שניתגלו במגילות מדבר יהודה, במערות קומראן, נמצאו עשרים כתבי-יד של ספר ישעיהו. שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלימה" הכוללת את כל ספר ישעיהו, ומגילה שניה מקוטעת, "מגילת ישעיהו השניה" - הכוללת כמה פרקים מישעיהו.

יש התייסויות רבות לספר ישעיהו גם בכתבים אחרים של כת מדבר יהודה (כגון: "פשר ישעיהו", או הספר החיצוני "עליית ישעיהו" – שמתאר כיצד נהרג ישעיהו כקדוש מעונה. ספר זה לא נמצא בקומראן. יתכן שחובר על ידי אנשי הכת. הנוסח שבידינו עבר עריכה נוצרית). הדבר מעיד על מקומו המרכזי של הספר בחיי הכת, ועל היותו מפתח להבנת המחשבה, האמונות והדעות בתקופת בית שני.

"מגילת ישעיהו השלימה": המגילה היחידה שנמצאה בשלימותה, מבין 180 המגילות המקראיות שניתגלו בקומראן. המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים, ב"היכל הספר" – חלון הראווה של התרבות הישראלית בעולם.

זמנה של המגילה הוא בערך במאה הראשונה לפני הספירה. נוסח המסורה המצוי בידינו מאוחר בערך באלף שנים מנוסח המגילה, ובכל זאת הוא משמר נוסח מקורי יותר מן הנוסח של המגילה, למשל מבחינת הכתיב: במקרים רבים יש במגילת ישעיהו כתיב מלא המשקף שלב מאוחר יותר בתולדות הכתיב העברי – כיא (כי), לוא (לו), רואש (ראש); או שינויים באוצר המילים, כגון: שם העיר דמשק בישעיהו (ז), כמקובל במאה השמינית לפני הספירה, בימי הנביא, מופיע במגילה בצורה "דרמשק" – לפני השינוי שחל בשם העיר במאה החמישית לפני הספירה.

ההבדלים בין הנוסחים מצביעים על כך שהמגילה היא נוסחה עממית, שאין בה הקפדה רבה להעתקה מדוייקת, והיא משבצת מדי פעם מילים חדישות-יחסית, במקום מילים עתיקות שמובנן אינו ברור עוד.

"מגילת ישעיהו ב'" – הנוסח המקוטע מגלה קירבה רבה יותר לנוסח המסורה, ומקפיד על נאמנות לנוסח העתיק.

הדבר מלמד על כך שאנשי הכת קיימו טיפוסים שונים של ספרים: ספרים רשמיים – ספרי מופת ששימשו כספרי קודש בבית הכנסת (כגון: נוסח המסורה ונוסח מגילת ישעיהו השניה), וספרים עממיים שנועדו להמוני העם (כגון: מגילת ישעיהו השלימה).

"פשר ישעיהו" – פיסקאות מספר ישעיהו, ובצידן פירוש הנוגע לתפיסות הדתיות של כת קומראן, ולהתבטאויותיהן במציאות האקטואלית של התקופה.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא