הסדרי נגישות



ראליה מקראית: מרכבה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

מרכבה או מרכֶּבֶת, רתומה לסוסים, שימשה לקרב, בניגוד לעגלה ששימשה למסע ולמשא.

מרכבת הקרב היתה כלי נשק חשוב, שכן היתה מהירה ובעלת כושר תימרון, ובעלת בסיס נוח להפעלת נשק. זה היה כלי משוכלל ששמר על איזון בין הקלילות והיציבות. המרכבה שימשה כאמצעי תחבורה להעברת לוחמים לשדה הקרב, ולתימרון והנעת כוח האש בשדה הקרב עצמו. הסתערות המרכבה על כוחות הרגלים אף גרמה להם להלם, והיתה חלק מהלוחמה הפסיכולוגית.

המרכבה הוזכרה לראשונה במקרא בסיפור גדולתו של יוסף בבית פרעה (בראשית מא 43). המרכבות שימשו את האצילים ובעלי היכולת במצרים ובכנען, ולפי האנאלים של תחותמס השלישי מלך מצרים, מאה 15 לפני הספירה, הוא לקח שלל ממגידו מרכבות כסף וזהב ומרכבות צבועות. גם חיל פרעה שרדף אחרי בני ישראל בצאתם ממצרים היה חיל רכב (שמות יד-טו).

בתקופת ההתנחלות בכנען נלחמו בני ישראל בחילות הרכב של הכנענים והפלישתים, ואף קראו למרכבותיהם "רכב ברזל" (יהושע יז 18), משום שחלקים במרכבה היו עשויים בתקופה זו מברזל.

צבאות ישראל החלו להשתמש בחיל רכב רק בימי דוד (שמואל ב, ח 4). חשיבותה של המרכבה בחיי החצר עלתה במחצית השניה של מלכות דוד, כשבניו עשו לעצמם מרכבה וסוסים ורצים (אבשלום – שמואל ב', טו 1, אדוניהו – מלכים א', א 5).

שלמה פיתח את צבא הרכב למימדים נרחבים. הוא בנה ערי רכב וערי פרשים (מלכים א', ט 19), העמיד שרי רכב ופרשים (ט 22), וקנה סוסים ומרכבות במצרים, קווה, ארם וחת (יא 28-29).

חיל הרכב היה מרכזי בצבאות ממלכת ישראל לאחר פילוג הממלכה, ובמיוחד בימי אחאב, כפי שמעידה כתובת שלמנאסר השלישי, על קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה. בקרב זה הביא אחאב 2000 מרכבות לקואליציה נגד אשור, לעומת חבריו בברית, שהביאו עשרות מעטות בלבד. פרט זה מעיד על עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותה תקופה.

חזקיהו מלך יהודה נשען על חיל רכב מצרי (מלכים ב', יח 23-24), ורק בימי יאשיהו שהרחיב את גבולות יהודה הוגדל חיל הרכב בממלכת יהודה (דברי הימים ב', לה 24).

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא