|
 |
 |
 |
חזרה3 |
מי היה הנוסע הסמוי שתפס טרמפ ונתקע לשלוש שנים?
הישרדות חיידקים על הירח – מנוף למחקר על אפשרות חיים בתנאים קיצוניים.
 |
היצור החי הראשון שהגיע לירח |
רבים אינם יודעים, כי לא רק טייסי החלל ביקרו על הירח. גם תיירים אחרים הגיעו לשם מכדור הארץ וחזרו בחיים. אלה, אפשר לומר, אפילו הקדימו את ניל ארמסטרונג ובאד אולדרין, אשר נחתו שם עם אפולו 11 בשנת 1969. "חלוצי-חלל" אלה לא עפו לירח בכוחות עצמם כמובן, אלא התלוו בסתר לחללית המחקר "סרווייר 3", שהונחתה על הירח באפריל 1967, כשהם חבויים במצלמותיה. שלוש שנים מאוחר יותר הגיעה לירח "אפולו 12", החללית המאוישת השנייה. צוות אפולו נחת במרחק 160 מטר בלבד מה"סרווייר" ועם סיום משימותיו החזיר את המצלמות שנותרו בה. החוקרים שבדקו את החומר המוחזר במעבדות גילו את הנוסעים הסמויים הזעירים, כשהם שלמים ובריאים בתוך מצלמת הטלוויזיה.
החוקרים נדהמו מעמידותם של ה"נוסעים", מפני שעצמים אחרים שהוחזרו, נמצאו פגועים למדי כתוצאה מהשהות הממושכת על הירח.
|
התנאים הקשים על הירח |
טייסי החלל, בביקורם הקצר על הירח, היו מצוידים בחליפות מגן, בלוני-חמצן, מים ומזון. איך יכלו הטרמפיסטים הללו לשרוד על הירח זמן כה רב בקור מקפיא, קרינה גבוהה וללא שום ציוד מגן?
היצורים שעליהם מסופר כאן, הם חיידקים חד-תאיים הנקראים 'בקטריות', החיים לרוב גם בגרונם של בני-אדם. הםנושאים במילון את השם הארוך הבא: "סטרפטוקוקוס מיטיס". תיירים מיקרוסקופיים בלתי-קרואים אלה הוכיחו לביולוגים כי לתא החי יש כוח הישרדות אדיר.
פיט קונרד, מפקדה של אפולו 12, אף אמר, שהדבר החשוב ביותר, לדעתו, שנמצא על הירח והובא משם לכדור הארץ, זה הבקטריה הקטנה שנותרה על המצלמה וחזרה בחיים. עובדה זו, אשר כמעט נזנחה, עוררה לאחרונה את החוקרים ליזום מבצע-חקר רחב היקף לבחינת אפשרות החיים בתנאים קיצוניים.
|
חיים באירופה? |
חוקרי החלל השואלים אם יש חיים באירופה אינם מתכוונים ליבשת אירופה, אלא לירח עגול בשם "אירופה" החג סביב כוכב צדק (יופיטר) הענק. סביב צדק זוהו ששה-עשר ירחים. ארבעת הגדולים מביניהם הם: קליסטו, אירופה, איו וגנימד. "אירופה" הוא הרביעי בגודלו מבין ירחי צדק. ירח זה ממקד אליו את תשומת לבם של החוקרים עקב הצילומים המגיעים מחללית המחקר "גלילאו". צילומים אלו רומזים על אפשרות של אוקיינוסים המצויים באירופה מתחת לשכבות הקרח החיצוניות שעל פניו. החוקרים משערים, כי כמות המים על פני "אירופה" גדולה יותר מזו שעל כדור הארץ.
|
צדק (יופיטר) |
כוכב הלכת החמישי מהשמש נחשב לענק מבין כוכבי הלכת. מרחקו מהשמש הוא 778.3 מיליון קילומטר. המסה העצומה שלו היא פי 318 מזו של כדור הארץ. לצדק יש אטמוספירה המכילה 90% מימן ו10% הליום. הכבידה הרבה שלו, פי שניים וחצי מזו של כוכבנו, מחזיקה 16 ירחים הנעים סביבו במסלולים קבועים.
|
גליליאו גליליי |
מגדולי המדענים בעולם. חי באיטליה בשנים 1564-1642.
אחת התגליות החשובות הנזקפות לזכותו של גלילאו היא גילוי ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב צדק, בהם הבחין בעזרת טלסקופ משוכלל שבנה.
קבוצת ירחים זו נקראת "ירחי גליליאו" וזו גם הסיבה שסוכנות החלל האמריקאית, אשר שילחה את חללית המחקר לעבר צדק, קראה לחללית על שמו. תצפיותיו המרובות הביאוהו לאותה מסקנה אליה הגיע קופרניקוס, שהשמש אינה סובבת סביב כדור הארץ, אלא שכוכבי הלכת סובבים סביבה.
|
איו הסוער |
איו, הכי קרוב לצדק (יופיטר) מבין ארבעת ירחי גליליאו, נחשב לגועש ביותר במערכת השמש בהתפרצויותיו הוולקניות. גם הלבה הניגרת על פניו חמה יותר מזו של הרי הגעש על כדור הארץ. החללית גליליאו חלפה לאחרונה בסמוך לו ושידרה לכדור הארץ צילומי תקריב מדהימים ביופיים.
מיקרוסקופ: מכשיר ראייה המאפשר לצפות בעצמים זעירים על ידי הגדלת תמונתם.
מסה: כמות החומר המצויה בגוף כלשהו.
כבידה: כוח המשיכה של גוף כלשהו.
טלסקופ: מכשיר ראייה המאפשר צפייה בכוכבים על ידי הגדלת כמות האור הנקלטת מהחלל.
ביוגרפיה על גליליאו גליליי באתר:
http://www-groups.dcs.st-and.ac.uk/~history/Mathematicians/Galileo.html
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
מערכת "ראש גדול ", ת.ד. 7851, רמת גן. טלפון: 6771898-03 |
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |