העתיד הוורוד של ביו-אתנול מחברת: ורדה מור

חזרה3

הנרי פורד ציפה ב- 1908 שהמכונית "מודל טי" שתכנן תתודלק באתנול, והקים מפעל בקנזס שהפיק 38 אלף ח/י דלק אתנול מתירס. הדלק, שנקרא "גזוהול", שווק באלפיים תחנות דלק במערב התיכון, אולם מחירי הבנזין הנמוכים בשנות ה- 40 הביאו לסגירת המפעל.

ביו-אתנול מיוצר בהיקף גדול יחסית בקנדה, בברזיל ובארה"ב, ומשווק לצרכן כ- 10 E
(10% אתנול ו- 90% בנזין), או בתערובות אחרות מ- 85 E עד ל- 100 E. ניתן להשתמש ב- 10 E בכל המכוניות החדישות, משום שהאתנול משמש בו בעיקר כתחליף ל- MTBE. בתערובות בעלות תכולת אתנול גבוהה יותר משתמשים בכמות קטנה של בנזין על מנת להקל על התנעת המנוע, שלמעט יחס דחיסה גבוה זהה למנוע בנזין. 1.5 ליטרים של 10 E הם שווי ערך ל- 1 ליטר של בנזין.

ביו-אתנול המופק מקני סוכר מתדלק כ- 40% מכלי הרכב בברזיל, והממשלה מבקשת להסב כ- 200 אלף מוניות וכ- 80 אלף כלי רכב ממשלתיים לשימוש ב- 95 E. בארה"ב מגיע היקף השיווק של ביו-אתנול ל- 1.5 מיליארד גלון לשנה, והוא מיוצר בעיקר מתירס. ממשלת קנדה הודיעה אשתקד על כוונתה להגביר את הייצור ל- 750 מיליון טון בשנה.

שבדיה היא המדינה היחידה באירופה שהחליטה לפעול ברצינות להסבת כלי רכב לשימוש בביו-אתנול. צי הרכב המתודלק בביו-אתנול כולל עתה 100 משאיות כבדות, 600 מכוניות ו- 300 אוטובוסים, וניתן להשיג דלק 85 E ב- 50 תחנות דלק ברחבי שבדיה במחירים זהים כמעט למחירי הסולר (מחיר 1 ליטר בנזין 95 אוקטן הוא 8.95 קרונות שבדיות, מחיר 1 ליטר סולר הוא 8.40 קרונות ומחיר 1 ליטר 85 E
- 8.43 קרונות שבדיות).

רשות התחבורה של סטוקהולם מפעילה מאז 1990 צי של 250 אוטובוסים שהוסבו לתדלוק בביו-אתנול. מהניסיון שנצבר עולה שאיכות האוויר בעיר השתפרה ושנרשמו ירידות משמעותיות בפליטות CO₂ ו- NOx. העלות הנוספת של התדלוק בביו-אתנול נעה בין 11 אלף ל- 22 אלף יורו לאוטובוס לשנה, בעיקר בגלל הצורך לייבא ביו-אתנול, שאינו מיוצר בשבדיה.

לפי מחקרים שנערכו בקנדה מביא השימוש בדלק 85 E לירידה של 37% בפליטות גזי החממה, והשימוש בדלק 10 E לירידה של כמעט 4%. קשה לכמת את הערך הכלכלי של המרת יבולים חקלאיים או ביומסה לאתנול, אולם במונחי השקעת/תפוקת אנרגיה מניב ייצור ביו-אתנול רווחי אנרגיה.

הנרי פורד שהביא לעולם את המכונית הראשונה שיוצרה בייצור המוני אולי הקדים את זמנו כשייעד את הביו-אתנול לשימוש כדלק. המודעות הגוברת לקשר בין מוצרי הנפט לגזי החממה והחתימה על אמנת קיוטו צפויים להביא לשגשוג תעשיית הביו-אתנול, אולם צמיחת התעשייה תלויה במדיניות המיסוי הממשלתית ובעידוד השימוש בביו-אתנול במדינות המתועשות, בעיקר בתקופות של מחירי נפט נמוכים.

(Petroleum Review, 5/02)