 |
|
 |
|
יצא בשן ועין
מחברים:
רפי בנאי; אביב עקרוני
|
|
 |
|
 |
|
 |
אומרים על אדם "שיצא בשן ועין", כאשר הוא עשה פעולה מסוימת, ותוך כדי כך (או בסופו של דבר) הוא נפגע באופן קשה. מקורו של הניב הוא בתורה (בספר שמות כ"א, 26-27) וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחופשי ישלחנו תחת עינו...". על יסוד פסוקים אלה קבעו חכמינו, כי עבד כנעני "יוצא בשן ועין". הוא משתחרר, אם בעליו פגע בשינו או בעינו. לרוב מופיע הניב במשפטים, שיש בהם שני חלקים - תיאור חיובי ותיאור שלילי.
דוגמה לשימוש בניב:
יצחק השקיע את כל כספו בעסק החדש, אולם על אף מאמציו נכשל ויצא ממנו בשן.
ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד
|
