![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > שירה עברית > אישים |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
דליה רביקוביץ היא משוררת ישראלית, נולדה בארץ ברמת גן בשנת 1936 והלכה לעולמה באוגוסט 2005.
דליה רביקוביץ נולדה בארץ. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. עסקה במשך תקופה קצרה בהוראה. כתבה קובץ סיפורים קצרים וכמה ספרי ילדים. רביקוביץ עוסקת גם בתרגום, אך עיקר עבודתה היא כתיבת שירה. החלה לכתוב בשנות ה- 50. שיריה הראשונים התפרסמו בכתב העת "אורלוגין".
שירתה היא שירה מודרנית, אף שהיא כותבת לעיתים קרובות בלשון המקרא. היא ויתרה על הארגון הצורני. ללא חריזה וללא משקל. בשיריה מתארת רביקוביץ חוויות אישיות. שיריה מלווים את הביוגרפיה האישית שלה. מרכיבים ייחודים בשירתה הם הסמלים האישים-המיתיים המאפיינים אותה. רביקוביץ כותבת בלשון נקייה וישירה ועומדת מול תחושות ובעיות קשות. הכתיבה הפוליטית חדרה לשיריה החל משנות ה- 70. רביקוביץ החלה להתייחס בשיריה לבעיה היהודית-ערבית בארץ. בשיריה היא מגיבה על בעיות חברתיות בחברה הישראלית. היא כותבת על אהבה שבאה תוך כדי סבל עמוק ועל כוחו של החלש. מתוך שיריה של רביקוביץ ניתן לדלות פרטים על חייה האישיים. רביקוביץ כותבת בגוף ראשון, כתיבה לירית – אישית. השיר "כף יד רשעה" יכול לשמש דוגמה לכך. בשיר "כף יד רשעה" מתארת רביקוביץ את מערכת יחסיה כילדה עם אביה. האב מצטייר כאב נוקשה וקפדן שמכה את הבת על כף היד. המכה הפיזית מותירה בנפש הילדה המושפלת צלקת. "ואבא שלי היכה אותי תחושת ההשפלה של המכה הפיזית מתעצמת לנוכח של המביטים במעשה ולועגים. הדוברת משוכנעת שהמעשה היה חמור ביותר ומנסה לשכנע. היא חוזרת ואומרת "מה שסיפרתי אמת ויציב". לא רק מעשיו של האב הותירו את רישומם על הנפש הצעירה, אלא גם המילים שאמר נחרתו בזיכרונה "הוא אמר שהיא כף יד רשעה". בסיום השיר היד הופכת לעצמאית – "היד הרשעה צמחה אצבעות" ו"פחד לוחך" אותה . המעשה שאולי היה חד פעמי הופך לסמלי ונצחי כי הפחד "שריר וקיים" לתמיד. מתוך "בובה ממוכנת" "בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת
שירים: "אהבת תפוח הזהב", "חורף קשה", "הספר השלישי", "כל משבריך וגליך", "תהום קורא", "אהבה אמיתית", "אמא עם ילד". אתר שעוסק בדליה רביקוביץ: http://www.jajz-ed.org.il/100/hebrew/people/Dalya.html
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|