 |
|
 |
|
בעלי המסורה ומפעלם : מי הם בעלי המסורה?
מחברים:
יוסף ניצן; משה יעקובי
|
|
 |
|
 |
|
 |
 |
העיסוק במסורת המקרא התנהל במשך מאות שנים והוא פרי עבודה קיבוצית עצומה של חכמים רבים. כבעלי המסורה הראשונים יש לראות את הסופרים בראשית ימי הבית השני. עוד בתקופה הקדומה עסקו בוודאי העניינים כמו תיקון סופרים, כינה הכתוב, ניקוד של אותיות, נונין הפוכות ועוד.
אליהו בחור, בהקדמה ג' לספרו "מסרת המסרת", כותב: "בעלי המסורת היו למאות ולאלפים, דור אחרי דור, כמה שנים. ולא נודע זמן התחלתם, גם זמן חתימתם".
המסורה נוסדה בארץ-ישראל והיא הגיעה לשיאה ולסיומה בטבריה במאה העשירית. עם קביעתו של נוסח המקרא הטברני (הטברייני) בידי אהרן בן-אשר. בשל הרדיפות והפורענויות בארץ-ישראל אחרי כישלון מרד בר-כוכבא, עבר העיסוק במסורה לזמן-מה לבבל. ידועים לנו שבעה דורות מסרנים בבבל, שהחלו עם נקאי שהוגלה לשם על-ידי טרונוס רופוס – הנציב הרומאי ביהודה בתקופת מרד בר-כוכבא – ואחריו המשיכו תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
אבל טבריה עלתה בהרבה בחשיבותה על המרכזים בבבל. יש לנו אמנם גם ניקוד ארץ-ישראלי שאינו תלוי בטבריה, אבל היתה זו טבריה, בייחוד בתקופה המוסלמית שלאחר התלמוד, שנעשתה המרכז הרוחני והכול נעשו כפופים לה, בסופו של דבר נחתמה המסורה בטבריה ונקבע לדורות הנוסח המסורתי המקובל של המקרא.
לפריטים נוספים בנושא:
א. מהי מסורה?
ב. מי הם בעלי המסורה?
ג. הערות המסורה הנוגעות לדרך כתיבת המקרא.
ד. הערות המסורה העוסקות בשמירת נוסח המקרא.
|
