![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > יונה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספר יונה נחלק לשני חלקים: השליחות הראשונה (פרקים א-ב) והשליחות השנייה (פרקים ג-ד). כל חלק מורכב משלוש תמונות. השליחות הראשונה: השילחות השנייה: בין שני חלקיו של הספר ניכרת סימטריה: נוסח הטלתן של שתי השליחויות הוא זהה כמעט לגמרי מבחינה לשונית (וראה בגוף הביאור); אפילו עיצוב הבריחה (א, ג) ועיצוב מילוי השליחות השנייה (ג, ג) פותחים באותן מלים ממש: "ויקם יונה". בשני חלקי הספר מופיעים בתמונה השנייה גויים, ובשתי התמונות הם מצטיירים בדמות חיובית בהשוואה לדרך שבה מצטיירת דמותו של יונה: בחלק הראשון – הגויים הם יורדי הים, המבקשים להימנע עד כמה שידם מגעת מהשלכת יונה הימה, ועושים זאת רק לאחר שמתברר להם שזהו רצון ה'. הם יראים את ה', זובחים לו זבחים ונודרים נדרים. בחלק השני – הגויים הם תושבי נינוה ומלכם, החוזרים בתשובה גמורה. דמות המלך מקבילה לדמות רב-החובל: שניהם מגלים אמונה באלוהים כשהסכנה מרחפת מעל ראשם, אף שאינם בטוחים כי גילוי האמונה אכן יושיעם, ואף הלשון דומה: "ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו... קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד" (א, ו); "ויגע הדבר אל מלך נינוה... ויזעק ויאמר... ויקראו אל אלהים בחזקה... מי יודע ישוב ונחם האלהים... ולא נאבד" (ג, ו-ט). בתמונה השלישית שבכל אחד משני החלקים פונה יונה בתפילה לה': בחלק הראשון זוהי תפילה להצלתו, שאין המספר טורח להתעכב עליה ולפרטה (וראה, כאמור, דברינו על משניות המזמור), ובחלק השני זוהי תפילה המביעה את עוגמת נפשו של יונה על הצלת אנשי נינוה. תפילה זו אף זוכה למענה מפורט מפי ה', באומר ובמעש (ד, י-יא).
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|