כלכלת ישראל : קיפאון ואינפלציה גואה: 1973-1984

מילות המפתח: מלחמת יום הכיפורים, ישראל - כלכלה, אינפלציה, מניות בנקאיות
שנת 1973 מסמלת נקודת שבר חסרת תקדים בכל נתון שעל פיו תימדד: נעצרה הצמיחה, ישראל נכנסנה למשברים חריפים במאזן התשלומים, ומעל הכל התפתח תהליך אינפלציוני שלא היה כמותו. אחרי מלחמת יום הכיפורים החלה תקופת כיפורים בתחום הכלכלי, הקרויה לעתים 'העשור האבוד', שהיווה משבר כלכלי וחברתי עמוק בכל מובנה של המילה - במבנה המערכת המישקית וגם בנורמות של התנהגות כלכלית-חברתית.
שני אירועים, שהטביעו על תקופה זו את חותמם - מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט שבא בעקבותיה. /למידע מלא...

הגבולות בעקבות מלחמת העצמאות, 1949

מילות המפתח: חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), גבולות ישראל
מפת הגבולות בעקבות מלחמת העצמאות בשנת 1949: בשנה זאת הסתיימה מלחמת העצמאות בחתימה על הסכמי שביתת נשק בין מדינת ישראל הצעירה לבין שכנותיה, ונקבעו בהם גבולות זמניים חדשים - שטחה של מדינת ישראל הורחב בהשוואה לשטח שנקבע לה בתכנית החלוקה של האו"ם (1947); ירושלים חולקה לשני חלקים - עיר יהודית ועיר ירדנית, ובין הצדדים הפרידו גבול סגור ושטח הפקר (שטח שאינו שייך לאחד מהצדדים). /למידע מלא...

מפת תוכנית החלוקה : 29.11.1947

מילות המפתח: חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), גבולות ישראל
ב- 29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו"ם אודות המצב בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות : מדינה יהודית ומדינה ערבית, שירושלים תהיה עיר בשלטון בינלאומי ושהשלטון הבריטי בארץ יסתיים.   /למידע מלא...

מפת המלחמה על הדרכים

מילות המפתח: מלחמת השחרור, שיירות
בשלב ראשון של מלחמת העצמאות נקטו הערבים בפעולות איבה בהן התקיפו מכוניות בדרכים. המטרה הייתה לחסום את דרכי הגישה ליישובים יהודיים. היהודים הפעילו שיירות בדרכים שהביאו לוחמים ומזון ליישובים הנצורים. השיירות הידועות ביותר הן שיירת חולדה ושיירת נֶבִּי דניאל במרכז הארץ, ושיירת יחיעם בגליל.  /למידע מלא...

מפת הקרב האחרון בגוש עציון : 13.5.1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, גוש עציון
ארבעה יישובים – כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים היוו גוש התיישבותי – גוש עציון. ב- 12 במאי הותקפו יישובי הגוש על-ידי כפריי הסביבה ועל-ידי חיילי הלגיון הערבי, שהשתמשו בתותחים וברכב משוריין. אנשי כפר עציון, על אף שהניפו דגל לבן לכניעה, נהרגו רובם. ב-14 במאי נכנעו שאר שלושת היישובים. /למידע מלא...

מפת הסכמי שביתת הנשק : 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, הסכמי שביתת נשק
הסיום הפוליטי של מלחמת העצמאות הושג לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה- מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. המשא ומתן לשביתת נשק התנהל ברובו באי רודוס בחסות האו"ם. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו גבול זה סומן במפה בצבע ירוק ולכן הוא מכונה "הקו הירוק".  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט
לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...

הפליטים הערביים : 1949

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל
בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...