ספור מלחמת דבורה וברק בסיסרא כפשוטו (שופטים ד'-ה')

מילות המפתח: דבורה (הנביאה), ברק (בן אבינעם)
פרשנות לסיפור המלחמה של דבורה וברק בסיסרא מתוך התנאים הגאוגרפיים של עמק יזרעאל (אזור הקרב) ועל בסיס הרקע שמספקים הספרים יהושע ושופטים לסיפור. /למידע מלא...

אתה ידעת את העם כי ברע הוא (שמות ל"ב, כב)

מילות המפתח: מעשה העגל
פרוש חדש לפסוק קשה בדברי אהרון לאחר חטא העגל : "אתה ידעת את העם כי ברע הוא". המחבר סוקר מבחר פרושים שהוצעו על ידי הפרשנים לפסוק זה ומציע לקרוא אותו כשאלה, ולגזור את "ברע" משורש השונה מהמקובל: לא כהיפוכו של טוב אלא כפועל המתאר נדיבות. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : נספח -"זבח ימם" בכתובת קארא-טפה

מילות המפתח: קרבנות (יהדות), ארכיאולוגיה מקראית
בכתובת פלישתית נמצא הביטוי "זבח ימם". באור של מהונח בהקשרו מלמד שאין זה אותו "זבח הימים" הנזכר בספר שמואל אלא מעין קרבן תמיד המוקרב מידי יום ביומו. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגיגת הגז

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא
חגיגות הגז שהיו נערכות אחת לשנה בתקופה שבה גוזזים את צמר הכבשים היא דוגמא ל"זבח משפחה", כלומר למנהג לערוך חגיגה מלווה בזבחים בהשתתפות המשפחה המורחבת. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : המשתה בבית איוב

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, תנ"ך. איוב
סיפור המסגרת של ספר איוב (איוב א') מספר על משתה הקשור בקורבנות שהיה נהוג של ידי בניו ובנותיו של איוב. סיפור זה מצטרף לעדויות מספר שמואל על המנהג לערוך "זבח משפחה" מידי שנה. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : זבח העם בעירו של שמואל

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, שמואל (הנביא)
שמואל א ט מספר על זבח שנעשה בעירו של שמואל הנביא ועל ידיו. זבח זה הוא הרחבה של "זבח המשפחה" ומהסיפור ניתן ללמוד על האופן שבו נוהל הטקס המלווה את סעודת הקורבן. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : זבח הימים בשילה ובבית לחם

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא
חלק זה של המאמר דן בשני סיפורים המשקפים את המנהג של "זבח משפחה". הראשון- עליית אלקנה (אבי שמואל) ומשפחתו מידי שנה לזבוח המקדש בשילה (שמואל א א). השני- "זבח המשפחה" של דוד בעיר בית לחם המשמש תירוץ להעדרו מבית המלך (שמואל א כ). /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגם של יוצאי מצרים

מילות המפתח: עלייה לרגל (יהדות), יציאת מצרים
חלק זה של המאמר עוסק בעניין שחוזר מספר פעמים בסיפור יציאת מצרים : משה פונה אל פרעה בבקשה לתת לישראל לצאת לחוג במדבר ולזבוח שם. המחבר מוכיח כי הסיפור אנכרונסטי וכי ניתן ללמוד ממנו שבתקופת בית ראשון היתה מקובלת עליה לרגל של כל בני המשפחה ולא של הגברים בלבד כפי שקובע החוק המקראי. /למידע מלא...