חושים

מילות המפתח: חושים, ריח, טעם, מישוש
באמצעות החושים אנו מסוגלים לקלוט גירויים מן החוץ ולהבחין בכל מה שקורה סביבנו. על חוש הטעם, הריח והמגע. /למידע מלא...

חוק ומשפט

מילות המפתח: משפט
לכל חברה יש מערכת חוקים משלה. מטרת החוקים להבטיח ולהגן על הזכויות של אזרחי המדינה. /למידע מלא...

זכויות האישה

מילות המפתח: מעמד האישה
המאבק לשיוויון בין גברים לנשים החל לפני כ-200 שנה ועדיין לא תם. על המאבקים שניהלו נשים לשיוויון זכויות, כמו הזכות להצביע בבחירות, לרכוש השכלה, ולקבל תשלום שווה עבור עבודה. /למידע מלא...

זוחלים

מילות המפתח: זוחלים
על הזוחלים, שעורם מכוסה קשקשים, והם מתחלקים לשש קבוצות ראשיות: לטאות, נחשים, טבעונים, צבים, תנינים והספנודון. /למידע מלא...

חוקי ייחוד הפולחן (י"א 31 - י"ב 12)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, משפט המקרא
המאמר טוען שחוק ריכוז הפולחן בדברים פרק יב מכיל שני רבדים ספרותיים. הרובד הראשון של החוק (יא 31-יב 7) מתממש באופן אידיאלי בהשכנת אוהל מועד בשילה על ידי יהושע (יה' יח 10-1), בעוד הרובד השני (יב 8 ואילך) בבניין בית המקדש על ידי שלמה (מל"א ו-ט). לעומת זאת דווקא הרובד השני הוא העתיק יותר וקודם למהפכת ייחוד הפולחן הקיצונית של ימי יאשיהו, בעוד הרובד הראשון הינו מאוחר יותר, ומשקף את הרפורמה של יאשיהו המתוארת במל"ב כג.  /למידע מלא...

דיני המעשר (י"ד 29-22; כ"ו 15-12)

מילות המפתח: משפט המקרא, מצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות
השוואת חוק המעשר בדברים לחוק בספרות הכוהנית מראה הבדלים משמעותיים באופן ההתייחסות לנושא. המאמר סוקר ניסיונות שונים שנעשו במחקר המקרא להסביר את הסתירות בין הכתובים כביטוי להתפתחות חברתית משפטית של החוק. כותב המאמר מנסה להציע הסבר משלו באמצעות עיון בחוקי המעשר בספר דברים.  /למידע מלא...

תקנות פולחניות הנובעות מייחוד הפולחן (י"ב 13 - 28)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, משפט המקרא
בדברים פרק י"ב יש תקנות הנובעות מייחוד מקום הפולחן. הקרבת העולות רק במקום שיבחר ה'; התרת שחיטת חולין בכל מקום; דרישה לקיים סעודות שלמים במקדש בלבד; דרישת אחריות כלפי הלווים, שכעת משאין ריבוי מקדשים, איבדו את פרנסתם. /למידע מלא...

לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית
המאמר דן במושג החירות במקרא. במקרא יש פרדוקס - עם ישראל שוחרר על ידי אלוהים משעבוד מצרים ושועבד מיד על יד אלוהים עצמו. שאלת מהות החירות של העם מתחדדת לאור כמות ההגבלות והאיסורים המוטלים עליו. המאמר מראה שהאיסורים שבין אדם לחברו לא נועדו להגביל את חירותו של האדם, אלא נועדו לשמור על זכויותיו מפני חברו. לצד זה האיסורים הנוגעים לתחום יחסי אדם ואלוהים נועדו, לפי כותב המאמר, להדחיק יצרים שליליים ולאפשר את ניתובם לאפיקי התבטאות אחרים, הקשורים לתהליכי קדושה והתקדשות. המאמר מסכם שחברה השואפת לסדר ולצדק חייבת להטיל מגבלות על חירויות פרטיה.  /למידע מלא...