יומנה של חנה סנש, 17.2.1940

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, סנש, חנה, יומנים
חנה סנש מספרת על חייה כפועלת, שאיפותיה והחלטתה לחיות בארץ ישראל. /למידע מלא...

יומנה של חנה סנש, 27.10.1938

מילות המפתח: סנש, חנה, יומנים
ביומן כותבת חנה סנש על היותה ציונית ועל גאוותה ביהדותה. /למידע מלא...

נקודת ראותה מבעד למבטי: צציליה סלפאק מספרת על נשים בגטו וארשה

מילות המפתח: ריאיון עיתונאי, גטו וארשה, נשים בשואה
ניתוח הראיונות שקיימה העיתונאית צציליה סלפאק עם 16 נשים בגטו ורשה בתקופה שבין דצמבר 1941 לאביב 1942. סלפאק השתתפה ברגשותיהן של הנשים שאת סיפוריהן כתבה, ותיארה את פועלן כחלק ממאמץ ההישרדות של תושבי הגטו. במאמר מקיימת פרופ' עופר מעין דיאלוג עם סלפאק על האופן שבו תיארה את חייהן של הנשים.  /למידע מלא...

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...

מי רצה במלחמת ששת הימים?

מילות המפתח: מלחמת ששת הימים, יחסי ישראל-ערב
סקירת האירועים ההסיטוריים שקדמו לפרוץ מלחמת ששת הימים תוך פולמוס עם הגישה שמייצגים ההיסטוריונים החדשים ולפיה ישראל הייתה מעוניינת במלחמה עם הערבים. המאמר מביא ראיות נגד טענה זו בהסתמך על המסמכים הדיפלומטיים הישראליים מן התקופה שקדמה ל- 5 ביוני 1967. התמונה העולה מן המאמר היא של מדינה ומנהיגות מלאות חששות עמוקים מפני עימות צבאי, ועושות כל שבכוחן כדי למנוע עימות כזה, כמעט בכל מחיר.  /למידע מלא...

עוד לא אבדה תקוותנו

מילות המפתח: המנונים, שפה עברית, התקווה (המנון)
משיר ושבח לגיבורים הוא הפך לתפילה לאלוקים ואחר כך גם להמנון של המדינה ואפילו של קבוצת ספורט או יחידה צבאית * על גלגולי המילה הִמנון. /למידע מלא...

דרור יקרא

מילות המפתח: שפה עברית, יהודי ספרד, דונש בן לברט
הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב ספר ובו ביקורת על חיבורו של מנחם בן סרוק, הוא השווה בין העברית לעוד שפות שמית, הוא היה הראשון שאימץ לעברית את המשקל הערבי בשירה ובכך השפיע על כל המשוררים אחריו. זהו דונש בן לברט, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד, אשר את פיוטיו שרים עד היום. /למידע מלא...

סלנג בתנ"ך - חלק א

מילות המפתח: שפה עברית
אחי, שים עליו עין; יצא לי מהאף; אני אוכל אותו כמו לחם; חכם לאללה, פחד אלוקים; נעשה לי חושך בעיניים – כל אלה ביטויים הנחשבים היום לסלנג, ללשון עממית, ללשון נמוכה. תתפלאו, אבל הם נמצאים כבר בתנ"ך. /למידע מלא...