הלכות כשפים והלכות נטיעת קישואים

מילות המפתח: תלמוד, כישוף
במסכת סנהדרין (סח עא) מביאה הברייתא את דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס, תלמידו הגדול של רבן יוחנן בן זכאי, על שלוש מאות הלכות שהיה שונה בנטיעת קישואין. לפי פירושו של רש"י אלו הם "הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קישואים" - פירוש תמוה שדורש ביאור. מאמר זה מבקש להציע פירוש לדברים סתומים אלה וכהקדמה מציג את מקומו של הכישוף בתלמוד.  /למידע מלא...

על ליכודם החברתי של חז"ל (גילוי חוטאים וחטאיהם וכיסוים בספרות חז"ל)

מילות המפתח: תלמידי חכמים, חז"ל
במקרא מוצאים אנו סיפורים על חוטאים ששמם מוזכר וחוטאים ששמם לא מוזכר. המאמר בוחן כיצד התייחסו חז"ל לגילוי חוטאים במקרא ולגילוי חוטאים בתוך חברת החכמים עצמם, זאת כצוהר להבנת ליכודם החברתי של חז"ל.  /למידע מלא...

על ספרי מרשמים מאגיים יהודיים בימי קדם

מילות המפתח: עת עתיקה, יהדות, כישוף
בשלהי העת העתיקה פרחה בישראל ובעמים ספרות מאגית עניפה. המאמר עוסק בגילויים של טקסטים מהגניזה הקהירית.  בין הטקסטים נתגלו, מלבד קמיעות, גם מאות קטעים ודפים מספרי מאגיה, ובהם הוראות למומחה לכישוף כיצד לטפל בלקוחות ובצרותיהם – איזו פעולה מאגית יש לעשות, מה ללחוש ומה לכתוב בקמיע.  /למידע מלא...

דגל התורה – חלק ב

מילות המפתח: מילים בעברית, שפה עברית
בפינה הקודמת ראינו שבמקרא דֶּגֶל משמעו מחנה, פלוגת צבא. אם כן מאין הגיעה המשמעות הרווחת דגל = נֵס? על כך וגם על מי היה הראשון שלפי חז"ל המציא את הדגל המשמש סמל למדינות – בפינתנו הפעם.   /למידע מלא...

חשבון עובר ושב

מילות המפתח: שפה עברית
מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום. /למידע מלא...

לא תתפוש אותי!

מילות המפתח: שפה עברית
פָּרַשֹ כנפיים, שַׂכִּין מטבח, כד חֶרֶשׁ, נפרץ השֶׂכֶר – חושבים שתפשֹתם אותנו בטעות כתיב של חילופי סמ"ך בשי"ן שמאלית? לא, לא הפעם. /למידע מלא...

מילות המפתח: דיני נזיקין, משפט עברי
המאמר עוסק בקביעה ההלכתית שדין 'עין תחת עין' שנאמר בתורה אין פירושו עונש גוף אלא עונש ממון. לקביעה ש'עין תחת עין' - ממון, יש משמעות פילוסופית עמוקה, הבאה לידי ביטוי בדברי הרמב"ם והפילוסוף היהודי עמנואל לוינס. /למידע מלא...

מילות המפתח: מתרגמים, משפט עברי, עדות (משפט)
ההלכה התלמודית קובעת שבית הדין נדרש לשמוע את דברי העדים מפיהם ובלשונם, ולא בתיווך של מתורגמנים. המאמר עסק בנימוקים השונים להלכה זו, ובסיוגה הלכה למעשה בקהילות ישראל בעבר ובבתי הדין בימינו. /למידע מלא...