עפר ארץ ישראל

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, צפת (יישוב עירוני), פרושים (תלמידי הגר"א)
תיאור עלייתו של רבי ישראל משקלוב תלמידו של הגר"א לארץ ישראל בראשית המאה ה- 19, פעולותיו לביסוס היישוב היהודי בצפת וחורבנה של הקהילה ברעידת האדמה בשנת 1837. בצפת חיבר רבי ישראל את ספרו "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת הגר"א. /למידע מלא...

מלחמת השורשים

מילות המפתח: יהודי ספרד, דקדוק עברי, מנחם בן יעקב אבן סרוק, דונש בן לברט
תיאור המחלוקת בין המדקדקים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק שפעלו בספרד במאה העשירית. בין נושאי המחלוקת היו מניין אותיות השימוש ומספר אותיות השורש, פירושן של מילים שנשנות בתנ"ך במקומות שונים וביאורי מלים. /למידע מלא...

הזוהר: סוד חדש ועתיק

מילות המפתח: בר יוחאי, שמעון, קבלה, הזוהר (ספר), לאון, משה די
המאמר דן בהשפעה שהייתה לספר הזוהר על ההגות היהודית ומתאר את הפולמוס סביב מקורו של הספר: האם נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי או עבר מדור לדור- היה בידי הרמב"ן ונפל לידיו של רבי משה די ליאון. דעה אחרת היא שספר הזוהר נכתב על ידי רבי משה די ליאון אחד מגדולי המקובלים בספרד במאה השלוש עשרה.   /למידע מלא...

החורבה

מילות המפתח: רבי יהודה החסיד ("החורבה"), החורבה (בית כנסת)
תולדותיו של בית הכנסת "החורבה" בירושלים העתיקה מאז הקמתו בראשית המאה ה- 18, שיקומו במהלך המאה ה- 19, חורבנו במלחמת העצמאות וחנוכתו מחדש ב- 2010. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך, גלות בבל, מדרש (פרשנות המקרא)
"התנ"ך זורח באור עצמו" הוא כותרת למכתב ארוך שכתב דוד בן גוריון ובו הוא התייחס למהותו ולמעמדו של ספר התנ"ך. לדעת בן גוריון, התנ"ך בישראל המודרנית אינו מקבל את המעמד שלו הוא ראוי. בתנ"ך יש אמת צרובה ומכאיבה, הוא מכיל בתוכו מורכבות של חומר ורוח, והוא היצירה המתאימה ביותר לעם שמחדש את ימיו במדינה עצמאית, לאחר גלות ארוכה. בשל תפיסת עולם זו פעל בן גוריון רבות כדי לקדם את מעמדו של התנ"ך בקרב הציבור בארץ.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: אחרית דבר

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), מדיניות חוץ, עיר בירה
סיכום המאבק להכללתה של ירושלים בתחומי מדינת ישראל ועד הפיכתה לעיר הבירה. עד שנת 1951 עברו לירושלים כל משרדי הממשלה למעט משרד החוץ שעבר  לירושלים רק ביולי 1953 ומשרד הביטחון שנשאר בתל אביב. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: 1949- מהכללה בפועל עד הכרזה כבירה

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), עיר בירה, החלטות האו"ם
במהלך מלחמת השחרור ובעקבות הצעות ועדת הפיוס של האו"ם בסוף 1949 הציע בן גוריון לצאת בהכרזה חד משמעית בדבר שייכותה של ירושלים למדינת ישראל. משה שרת חלק על עמדה זו והגיש את התפטרותו. ביום 10 בדצמבר 1949 החליטה ממשלת ישראל על ירושלים כמקום מושב הממשלה וישיבות הכנסת.  /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...