המרד : יחסי הכוחות והגורמים שהביאו להצלחת המרד

מילות המפתח: חשמונאים, יהודה המכבי
על יחסי הכוחות בין אנשי-הצבא הסלוקיים לאנשיו של יהודה המקבי בימי המרד, ועל הנחישות והלהט הדתי של הלוחמים שהביאו להצלחת המרד. /למידע מלא...

המרד : פרוץ המרד והנהגתו של מתתיהו

מילות המפתח: חשמונאים, מתתיהו החשמונאי, יהודה המכבי
על המרד בראשותו של מתתיהו בן יוחנן, שפרץ בעקבות גזירות הדת של אנטיוכוס. יורשו של מתתיהו היה בנו השלישי, יהודה המקבי, שהוביל את המורדים לנצחון. /למידע מלא...

מרד בר-כוכבא

מילות המפתח: כיבוש רומאי בארץ-ישראל, מרד בר-כוכבא
המידע בדף זה עוסק במרד בר-כוכבא בתקופת הקיסר הרומי אדריאנוס (תקופת המשנה והתלמוד) ובגזירות השמד של הרומאים. /למידע מלא...

ארמית

מילות המפתח: תקופת בית שני, שיבת ציון (פרס), שפה ארמית, שפות יהודיות, חודשי השנה (לוח עברי)
המידע בדף זה עוסק בשפה הארמית - לשונותיה והשפעתה על העברית ועל שמות החודשים בלוח העברי. /למידע מלא...

ממלכת יהודה לפני החורבן

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, תקופת בית ראשון, יהודה (ממלכה)
המידע בדף זה עוסק במצבה של ממלכת יהודה לפני חורבן בית ראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל. /למידע מלא...

בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן

מילות המפתח: יוחנן בן זכאי
ספראי מקבל את דעתו של גדליה אלון ביחס ליציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים. עם זאת, הוא חולק על הניסיון של אלון למעט ביסוד החדשני שבתקנות המיוחסות לרבן יוחנן בן זכאי. ספראי סבור כי רבן יוחנן בן זכאי היה כוהן ועובדה זו מעניקה משמעות מיוחדת לכמה מתקנותיו שיש בהן זיקה למקדש. בתקנות אלה בקש רבן יוחנן בן זכאי לבסס את חיי העם בלא זיקה למקדש ולהקרבת הקורבנות. /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

על גישת חז"ל לסתירות במקרא

מילות המפתח: חז"ל, מדרש (פרשנות המקרא)
המאמר בוחן את ההתייחסות של חז"ל לסתירות במקרא. עיקר טענתו של הכותב היא כי, בניגוד לעמדתם של חוקרים אחדים, בספרות חז"ל לא מצינו שיטה הרואה עצמה מחויבת רק לכתובי הרוב, ומותירה את מיעוט הכתובים בלא התייחסות פרשנית. /למידע מלא...