החכמים והחברה הישראלית : הערכת מקומם של החכמים בחברה הישראלית

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
מעמדם של החכמים למול הקהילה היה תופעה מורכבת: לעתים היה מעמדם משמעותי ומקיף, ולעתים היה מוגבל ושולי. ניתן לומר כי ככלל החכמים כקבוצה זכו להכרה כאישים רוחניים בחברה הישראלית, אך לא היה להם מעמד פוליטי רשמי.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תחומי חיכוך בין החכמים לעם

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
גם אם חלו שינויים לטובה ביחס החכמים לעם-הארץ, נקודות החיכוך בין החכמים לחברה הישראלית בכללותה לא פסקו. מוקדי החיכוך העיקריים עם האוכלוסייה היהודית היו סביב לימוד התורה וקיום המצוות. יש להניח גם שחלק מאיבתו של העם כלפי החכמים נבע מן הזכויות המיוחדות שהוענקו להם או שדרשו לעצמם. ממורכבות היחסים הזו ניתן להסיק כי הנורמות של חכמי התלמוד לא היו זהות לאלה של רובה של החברה הישראלית.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : החכמים ועמי הארץ

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחילת המאה השלישית שררה עוינות ההדית בין החכמים ובין "עמי הארץ", שככל הנראה היו לחלק ניכר של החברה הישראלית באותה תקופה. בטקסט נטען כי עמי-הארץ לא היו מנוכרים לגמרי למסורת היהודית, אלא רק שדרכיהם והתנהגותם הכעיסו את החכמים. עוד עולה כי לקראת אמצע המאה השלישית התאזן במידה רבה היחס לעם-הארץ, ואף חל בו שיפור.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : החכמים ויהודי הגליל

מילות המפתח: גליל, תקופת בית שני
מאמר זה דן בהשפעתם של החכמים בתקופת בית שני על החברה הישראלית הגלילית. /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : היענות החכמים לצורכי הקהילה

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחומים שונים ובהזדמנויות רבות נהגו החכמים להיענות לצורכי העם ולבקשותיו, אולם מידת ההיענות שהחכמים היו חייבים בה היתה שרויה במחלוקת.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תדמיתם של החכמים

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
כיצד נראו החכמים בעיני החברה בכללותה? מספרות חז"ל מתקבלת תמונה רחבה של גישות ויחסים שונים שניתן לסכמם בשלוש קטגוריות: החכם כדמות מכובדת, החכם כסמכות דתית והחכם כאיש קדוש.   /למידע מלא...

רפואה מאגית בתלמוד

מילות המפתח: תלמוד, רפואה, אמונות טפלות, קמיעות
בעת העתיקה הגבול שבין הרפואה העממית לאמצעי טיפול מאגיים במחלות לא היה חד-משמעי. המחבר מציג את יחסם של חכמים לסוגים שונים של טיפול, שהיו רווחים בקרב יהודי א"י ובבל. לדעת המחבר, חכמים עצמם, כמו שמואל, מראשי חכמי בבל, היו בקיאים בתחום זה, וניסו למצוא איזון בין הצורך והרצון למצוא מזור ומרפא, לבין שמירה על ההלכה. /למידע מלא...

מוויימר אל הנאציזם – אינטלקטואלים יהודים לנוכח הדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר

מילות המפתח: גרמניה, יהודי גרמניה, נאציזם
המאמר מנתח אספקט אחד שאפשר לנאצים לסלול את דרכם לתפיסת השלטון. הוא בודק כיצד בא לידי ביטוי היחס הבעייתי כלפי המשטר הדמוקרטי החדש שהונהג ברפובליקת ויימר עם תום מלחמת העולם הראשונה. במרכז הדיון עומדים שני ציבורים: הציבור היהודי והציבור הגרמני - האינטלקטואלים משני הצדדים. מאמר זה מתמקד במחנה היהודי בעיקר בגלל הדעה שהיתה רווחת בגרמניה שהיהודים קרובים יותר למחנה של תומכי הדמוקרטיה. /למידע מלא...