מעין הגיחון בירושלים
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
גן ארכיאולוגי בתל באר שבע
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל באר שבע בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ). בתל הוקמה בעת ההיא עיר מינהל מבוצרת, הכוללת מחסנים, מבני ציבור ומפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
המצודה בתל ערד
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל ערד החלק העליון של העיר הקדומה ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. ותפקידן היה לשמור על הדרך העוברת בסמוך לערד. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
הר גריזים
מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
תל גזר : שער העיר מתקופת שלמה המלך
מילות המפתח: גזר (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית תל גזר הוא אתר ארכיאולוגי המזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. לפי התאור המקראי נמסרה גזר לידי שלמה המלך בידי מלך מצרים, בערך בשנת 950 לפנה"ס. ארכיאולוגים רבים סבורים כי השער שבתמונה הוא שער מימיו של שלמה המלך. השער היה שער שש תאי כנעני אופייני. החלל הפנימי הכיל ספסלים, גג ותעלת ניקוז. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
אופים מצות
מילות המפתח: פסח, גוטמן, נחום, תנ"ך באמנות, יציאת מצרים מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1938. 22.3X30 ס"מ. דיו צבעי מים וגואש לבן. האיור מתאר את אפיית המצות במחנה ישראל בזמן יציאת מצרים. "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:" (שמות יב 39)
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם תאריך: - שפה: עברית
הנוגשים במצרים
מילות המפתח: גוטמן, נחום, תנ"ך באמנות, יציאת מצרים מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933. 33X21.2 ס"מ, דיו ופחם על נייר. התמונה מתארת את שעבוד ישראל במצרים ואת אכזריות השוטרים המצריים. "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן:" (שמות ה 13) /למידע מלא...
קהל יעד: כולם תאריך: - שפה: עברית
משה ובני ישראל
מילות המפתח: גוטמן, נחום, תנ"ך באמנות, יציאת מצרים, ים סוף (קריעת) מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933. 33X21 ס"מ, עיפרון פחם על נייר. התמונה מתארת את תגובת ישראל למראה המצרים הרודפים אחריהם לאחר שיצאו ממצרים ולפני קריעת ים סוף. "וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה:" (שמות יד 10)
/למידע מלא...