הלעג לאלילות בפרקים מ- מח

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, תנ"ך. ישעיהו
מבוא לישעיהו מ- מח. פרקים אלו בנבואות ישעיהו השני עוסקים באלילות. דף המידע משווה בין ההתיחסות של ישעיהו בן אמוץ לאלילות ובין ההתיחסות של ישעיהו השני. ישעיהו בן אמוץ רואה באלילות תפישה אידאולוגית פסולה הנובעת מגאווה אנושית. ישעיהו השני לועג לאלילות שהיא מעשה ידי אדם ולא כוח רוחני. ההשוואה לספרות מסופוטמית עשוי ללמד על הרקע הספרותי של התיאורים בפרקים אלו.  /למידע מלא...

מבוא לספר יונה : שמות האלוהות בספר

מילות המפתח: תנ"ך. יונה, שמות האל
בספר יונה יש שימוש בשם ה' ובשם אלוהים. הבחירה הספרותית בשם האל היא מכוונת. לדוגמא: כאשר מדובר במערכת היחסים בין הנביא לאלוהיו נוקט המחבר שם ה' וכאשר מדובר בקשר שבין הגויים לאל- בשם אלוהים. /למידע מלא...

מבוא לספר קהלת : אופיו ומגמתו של ספר קהלת

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. קהלת
דף המידע עומד על אופיו המיוחד של ספר קהלת, שיש בו מצד אחד השקפה בעלת עוצמה רבה ומצד שני סתירות וניסוחים דו משמעיים המקשים על הלומד. בפרשנות קיימות שלוש גישות ביחס לסתירות שבספר קהלת. המחבר מסביר את השיטות השונות ואולם הוא סובר שלא ניתן ליישב את הסתירות משום שהם חלק מחווית החיים של מחבר קהלת. לדעת בעל ספר קהלת החיים מלאי פראדוקסים שהחכמה השמרנית אינה מסוגלת לפתור אותם. /למידע מלא...

ההתניה הדתית והמוסרית לישועה הניסית : פרק בתיאולוגיה מקראית יהודית

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פילוסופיה מקראית, נסים
המקרא מתאר התרחשויות ניסיות רבות בלי להתייחס לשאלה מדוע זכו בעלי הנס שיארע להם נס זה. הספרות המדרשית מתאמצת למצוא את ההצדקה להתרחשויות אלו באמונתם או בהתנהגותם הדתית של בעלי הנס, או כזכות אבות. בספרי דברי הימים ודניאל, שהם מספרות המקרא המאוחרת, ניתן למצוא את ראשיתה של מגמה זו, היוצרת התנייה בין התנהגות בעל הנס ובין זכותו לנס. /למידע מלא...

מידה כנגד מידה : תוצאות האכילה מהעץ

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, חטא, גן עדן
מעקב אחר השתלשלות הסיפור חטא גן העדן חושף הקבלה בין מעשה האכילה מן העץ ובין תוצאותיו. המאמר מציע לראות בתוצאות לא עונש, אלא השלכות טבעיות והכרחיות של מעשה אנושי מוטעה. מתוך כך נדונות במאמר שאלות בסיסיות כגון מה מהות החטא? האם מדובר ב"נפילה" ובגירוש נצחי או שיש אור בקצה המנהרה?  /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : האלים

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, שמות האל, מונותיאיזם, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. חלק זה של המאמר דן באחד השרידים לאמונה הקדומה של האבות המשתקף בסיפורי בראשית. בספר בראשית חוזר מספר משמעותי של פעמים אל כנסמך לשם : "אל רואי", "אל בית אל" ועוד. לדעת מחבר המאמר שמות אלו מעידים על כך שאמונת האבות היתה אמונת אלים ולדעתו מקורה מסופוטמי ולא כנעני. /למידע מלא...

יסודות אטיולוגיים בהיסטוריוגראפיה המקראית

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית, פילוסופיה מקראית
מהי אטיולוגיה? כיצד אפשר לזהות אם האטיולוגיה היא בבסיס בסיפור או שהוספה לו בשלב מאוחר יותר? ובעיקר: מה אפשר ללמוד מהיסודות האטיולוגיים על האופן שבו נוצרה ההיסטרויוגרפיה המקראית. המאמר מדגים סיפורים אטיולוגיים, ממיין אותם לפי סוגים ומשווה בין האטיולוגיה המקראית לאטיולוגיה בספרות הקלאסית. מסקנת המאמר כי לאטיולוגיה המקראית יש תודעה היסטורית ומשתקפת בה התפיסה כי ההיסטוריה היא התגשמות רצון האל. /למידע מלא...