מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ו

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
הממצא הארכיאולוגי החומרי ממדינת יהוד בתקופה הפרסית מלמד כי למרות שאיפתם של שבי הגולה לעצב את חייהם כהמשך של ממלכת יהודה, ככל שחלף הזמן גברה ההשפעה הנוכרית על החיים והתרבות במדינה. /למידע מלא...

שיבת ציון : השלכותיה לעתיד

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא
הרצאה העוסקת במספר עניינים מספרי עזרא ונחמיה: חוסר האחידות של הכתוב המקראי ומשמעו, העיצוב הספרותי של סיפור העליה בזיקה לסיפור יציאת מצרים, העיצוב הספרותי של סיפור בניין המקדש בזיקה למקדש שלמה ולמלכי בית דוד, ההרכב הסוציולוגי של הישוב ביהודה והיחס ליהודים שנשארו בבבל. /למידע מלא...

מקום ספרי עזרא ונחמיה בתנ"ך

מילות המפתח: תנ"ך. עזרא, תנ"ך. נחמיה
מקום הספרים עזרא ונחמיה הוא אחרי מגילת אסתר וספר דניאל. העוסקים בגלות בבל ופרס, ולפני ספרי דברי הימים המסיימים את ספר התנ"ך. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר מתאר את נושא המאמר : ברור המושגים "עם" ו"ארץ" בתקופת שיבת ציון, ואת הקושי בהפרדה בין ההיסטוריה של התקופה להיסטוריוגרפיה שלה. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : א

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר מתאר את המרכזים היהודיים שהיו בתקופת שיבת ציון. מרכזים אלו היו שונים באופיים ובמנהגיהם. על כן השאלה "מיהו עם ישראל" העסיקה את בני התקופה. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ב

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר דן בויכוח שבין גולי יהודה לתושבים הנותרים בה בשאלה מיהו עם ישראל האמיתי, כפי שפולמוס זה משתקף בנבואת יחזקאל, ירמיהו ישעיהו השני. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ג

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. זכריה, תנ"ך. חגי
חלק זה של המאמר דו ביחס של נביאי שיבת ציון, חגי וזכריה לשאלת הזהות הלאומית. חגי וזכריה אינם דנים בבעית הזהות ואין הם מתמודדים באופן ישיר עם השאלות בנושא זה . אולם, מתוך נבואותיהם ניתן ללמוד כי לשיטתם גם שבי ציון וגם הנותרים בארץ הם חלק מעם ישראל. /למידע מלא...

ההתנחלות הישראלית : האסכולה הסוציולוגית במבחן העדות הארכיאולוגית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המאמר דוחה את הטענות של האסכולה הסוציולוגית לגבי ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען. האסכולה הסוציולוגית טענה שראשיתו של עם ישראל היא לא באוכלוסיה של נודים (כפי שעולה מהתיאור המקראי) אלא בשכבות חברתיות מדוכאות מערי הממלכה הכנעניות, שעזבו את הערים הגדולות ועברו להר. תאוריה זו, לדעת מחבר המאמר, לא עומדת במבחן הממצא הארכיאולוגי מהתקופה הנדונה. /למידע מלא...