תחיבות בגוף הכתוב

מילות המפתח: פרשנות המקרא, נוסח המקרא
המאמר עוסק בתוספות שהוכנסו לטקסט המקראי מטעמים רעיוניים. במאמר דוגמאות מסיפורי האבות בהם הוסף טקסט המעניק מימד חדש לסיפור. /למידע מלא...

סמיכות פרשיות בסיפורת ככלי פרשני

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך כספרות
עורכי המקרא השתמשו בסידור פרשיות זו בצד זו ככלי פרשני.  באמצעות סידור הפרשיות הם העניקו משמעות חדשה לסיפורים שונים. המאמר דן בתופעה זו תוך מתן דוגמאות מקראיות רבות. /למידע מלא...

כפל סיפורים המפרשים זה את זה

מילות המפתח: פרשנות המקרא, נוסח המקרא, תנ"ך כספרות
במקרא קימת תופעה של סיפורים כפולים. בדרך כלל מוסברת תופעה זו כנובעת מכך שלפני העורך המקראי עמדו תעודות שונות. במאמר זה מוצע כי לכפל הסיפורים תפקיד פרשני. המאמר מבסס טענה זו תוך דיון בדוגמאות מקראיות. /למידע מלא...

פרשנות החוק בקבצים אחרים

מילות המפתח: פרשנות המקרא, משפט המקרא
המאמר דן בתופעה של פירוש חוקים מקראיים קודמים בקובצי חוקים מאוחרים יותר. המאמר מדגים כיצד חוקים מספר דברים מפרשים חוקים מספר הברית (ספר שמות). /למידע מלא...

פרשנות החוק בספרות לא משפטית

מילות המפתח: פרשנות המקרא, משפט המקרא
בספרות המקראית המאוחרת, שנכתבה לאחר קבצי החוק, ניתן למצוא פרשנות לחוקים. המאמר דן בתופעה זו ודן בדוגמאות מדברי הימים, מגילת רות וקהלת. /למידע מלא...

ספר דברי-הימים כפרשן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך. דברי הימים
ספר דברי הימים כותב מחדש את ספרי שמואל ומלכים. המאמר טוען כי בעל דברי הימים משתמש במקורותיו באופן מדרשי: הוא מפרש אותם ומעניק להם משמעות חדשה בדרכי פרשנות המוכרות לנו מהמדרש. /למידע מלא...

מניעים פרשניים

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך כספרות
המאמר עוסק במניעים של הפרשנות הפנים מקראית.  מניעים רעיוניים- רצון להתאים בין הסיפור לבין אדיאולוגיה. מניעים עניניים- ישוב סתירות או הסבר תוכני, ומניעים אקטואליים- התאמה בין הכתוב המקראי לבין זמנו של הכותב.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך, גלות בבל, מדרש (פרשנות המקרא)
"התנ"ך זורח באור עצמו" הוא כותרת למכתב ארוך שכתב דוד בן גוריון ובו הוא התייחס למהותו ולמעמדו של ספר התנ"ך. לדעת בן גוריון, התנ"ך בישראל המודרנית אינו מקבל את המעמד שלו הוא ראוי. בתנ"ך יש אמת צרובה ומכאיבה, הוא מכיל בתוכו מורכבות של חומר ורוח, והוא היצירה המתאימה ביותר לעם שמחדש את ימיו במדינה עצמאית, לאחר גלות ארוכה. בשל תפיסת עולם זו פעל בן גוריון רבות כדי לקדם את מעמדו של התנ"ך בקרב הציבור בארץ.   /למידע מלא...