עגלת עץ ממחנה גויי הים

מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), מצרים, ארכיאולוגיה מקראית
קטע מתוך תבליט המתאר את קרב היבשה בין רעמסס השלישי לגויי הים. בתמונה עגלת עץ רתומה לשוורים. נראה שעגלות אלה שמשו בעיקר להובלת האוכלוסיה הבלתי לוחמת שנלוותה אל גויי הים בנדודיהם לאזור הקרבות. קטע גדול יותר מתוך תבליט זה ניתן לראות בספריה בפריט: קרב היבשה בין רעמסס השלישי לבין גויי הים. /למידע מלא...

הקרב הימי בין רעמסס השלישי לבין גויי הים ובכללם הפלשתים

מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), מצרים, ארכיאולוגיה מקראית
תבליט מצרי המתאר את הקרב הימי בין רעמסס השלשי לבין גויי הים. בקרב משתתפות ארבע אוניות מצריות (שלוש משמאל ואחת מימין למטה) ומולן חמש אוניות  של גויי הים. המצרים מתקיפים את הפלישתים גם מתוך ספינותיהם וגם מן החוף על ידי קשתים. ידם של הפלישתים על התחתונה והם נהרגים או נלקחים בשבי על ידי המצרים. /למידע מלא...

חפירות בשילה

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, תנ"ך. שמואל, מקדשים, שילה (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
חפירה בתל שילה. בחלק העליון של התמונה אפשר להבחין בכדי אגירה גדולים המכונים "קנקני שפת צווארון" ואופייניים לתקופת ההתנחלות בארץ . /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...

מבקרים באתר תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
בתל מגידו נמצא אסם תבואה עגול גדול מתקופת המלוכה. מגידו הייתה עיר מנהל ובאסם נאספו תבואות שנלקחו כמס מתושבי האיזור. /למידע מלא...

החומה הרחבה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חזקיהו (מלך יהודה), מסע סנחריב
ממצא ארכיאולוגי מתקופת בית ראשון שנמצא ברובע היהודי בירושלים. החומה הרחבה היא קטע מחומת ירושלים שנבנתה בימי חזקיהו כחלק מההכנות לקראת מסע סנחריב שהתרחש בשנת 701 לפנה"ס. /למידע מלא...

מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר.  מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.  /למידע מלא...