קרן היסוד

מילות המפתח: ארגונים ציוניים
על קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, הארגון המרכזי שמגייס כספים עבור ישראל ברחבי העולם (למעט ארה"ב). הוקמה ב-1920 בוועידה הציונית העולמית בלונדון כדי לסייע להגשמת ההבטחה ל"הקמת בית לאומי", כפי שנכתבה בהצהרת בלפור ב-1917.  /למידע מלא...

קרן קיימת לישראל

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, רכישת קרקעות בארץ-ישראל, תרומות
על הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שהוקמה בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל שבשוויץ ב-1901. מטרת הקמתה הייתה לקנות אדמה בפלסטינה, שהייתה אז בשליטת התורכים העות'מאנים. ומאז היא מסייעת לפיתוח החקלאות ובשמירה על הסביבה בישראל.  /למידע מלא...

מגורים ומחיה : דפוסי ההתיישבות : פיזור וריכוז

מילות המפתח: יהודי גרמניה, תפרוסת האוכלוסייה
תיאור ההתפרסות של ההתיישבות היהודית בגרמניה ב- 1933. קרוב לשליש מבין 500,000 היהודים שחיו ברייך הגרמני התגוררו בברלין, אך בסך הכל היו למעלה מ- 2000 מקומות ישוב. בעקבות עליית הנאציזם קטן מספר הקהילות היהודיות וערים שונות ניסו להגביל מגורים של יהודים בתחומן. /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם
המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...

המלחמה במזרח והשמדת היהודים

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם, מבצע ברברוסה, גזענות
קיימת רציפות בין העקרונות הגזעניים והאנטישמיים לאידיאולוגיה ולמדיניות החוץ הנאציונל-סוציאליסטית. השמדת היהודים לא הייתה חלק מפשעי המלחמה שבצעו הנאצים אלא תוצאה ישירה של האידיאולוגיה הנאציונל-סוציאליסטית. סיסמת "הבולשביזם היהודי" תפסה בתעמולה הנאציונל-סוציאליסטית מקום מרכזי וההשמדה של היהודים הייתה חלק בלתי נפרד מהמלחמה במזרח. /למידע מלא...

מתגובות יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חרם כלכלי
שלוש תגובות שונות של יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933, שפורסמו בעיתונות לאחר החרם. /למידע מלא...

מזיכרונותיו של אלכסנדר מרטון על רדיפת היהודים לפני המעבר לגטו

מילות המפתח: אנטישמיות
אלכסנדר מרטון נולד ב-1927 ברומניה. בקטע זה מתאר אלכסנדר את הרדיפות והפרעות שחוו היהודים עם כניסת הצבא ההונגרי הפשיסטי ב-1941.   /למידע מלא...

מזיכרונותיה של צילה רנרט : גילויי אנטישמיות בקלן, גרמניה שנות ה-30

מילות המפתח: אנטישמיות
בקטע זה מזיכרונותיה של צילה רנרט היא מספרת על גילויי האנטישמיות שחוו היא ובעלה בשנות ה-30 בקלן שבגרמניה. /למידע מלא...