גירוש קפריסין, 1948-1946

מילות המפתח: מחנות העפלה בקפריסין, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, העפלה
גירוש המעפילים לקפריסין היה אחד האמצעים העיקריים בידי הממשלה הבריטית במלחמתה נגד העלייה 'הבלתי-ליגאלית' לישראל. על המדיניות שהובילה לגירוש, תנאי החיים במחנות, כפר הנוער, תפקיד הג'וינט במחנות, והשליחים מהארץ ופועלם. /למידע מלא...

ד"ר ארתור רופין וההתיישבות באזור ההר

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, גוש עציון, חברון (יישוב עירוני)
ד"ר ארתור רופין, שנחשב 'אבי ההתיישבות הציונית', היה חבר ההנהלה הציונית ושימש ראש מחלקת ההתיישבות. המאמר עוסק במדיניותו של רופין בנושא ההתיישבות החקלאית היהודית על דרך חברון-ירושלים; כפר עציון, חברת 'אל ההר' ויחסו של רופין לסוגיית ההתיישבות הפרטית. /למידע מלא...

עפולה - 'עיר העמק' או עיר מול העמק?

מילות המפתח: התיישבות, עלייה רביעית, עפולה (יישוב עירוני)
תיאור הקמתה של עפולה 'בירת העמק' והתקוות שניתלו בה, היחסים בין העיר לבין הקיבוצים בעמק יזרעאל והתפתחות העיר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20. המסקנה של הכותב היא שעפולה נפלה קורבן לנסיבות אובייקטיביות ובראשן משבר העלייה הרביעית. /למידע מלא...

תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה

מילות המפתח: התיישבות, נגב, נגבה (קיבוץ)
על תנופת ההתיישבות בנגב לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה- 20 ועד הקמת המדינה. במאמר תיאור ההתיישבות בנגב מאז הקמתו של קיבוץ נגבה במסגרת 'חומה ומגדל', הקמת שלושת המצפים בנגב ב- 1943, הקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) והקמת נקודות התיישבות נוספות ב- 1947, ערב החלטת האו"ם. ההתיישבות היוותה גורם מרכזי בהכללתו של הנגב בתחומי המדינה היהודית.    /למידע מלא...

ארתור רופין וההתיישבות הציונית

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, המשרד הארצישראלי
תיאור פעילותו ויוזמותיו של ארתור רופין נציג התנועה הציונית שעמד בראש המשרד הארץ-ישראלי. המאמר מתאר את השקפת עולמו ביחס לקניית קרקעות, הקשים שעמדו בפניו, רכישת האדמות בעמק יזרעאל, תכניותיו להקמת חוות פועלים וקשריו עם פועלי העלייה השנייה. על אף שרופין ראה בהתיישבות החקלאית עיקר, הוא לא חדל מלעודד ולפעול גם בתחום ההתיישבות העירונית ובתחום ארגון היישוב. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב
תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : הישוב היהודי בארץ - רקע כללי

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, עלייה שלישית
תיאור הגורמים שהשפיעו על מצבו של הישוב היהודי ועל אופן התארגנותו בתקופת העליה השלישית: אישור המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ארגון הישוב במסגרת כנסת ישראל והקמת מוסדותיו הנבחרים, ההתעוררות הלאומית הערבית והמצב הכלכלי. /למידע מלא...