עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ג

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. זכריה, תנ"ך. חגי
חלק זה של המאמר דו ביחס של נביאי שיבת ציון, חגי וזכריה לשאלת הזהות הלאומית. חגי וזכריה אינם דנים בבעית הזהות ואין הם מתמודדים באופן ישיר עם השאלות בנושא זה . אולם, מתוך נבואותיהם ניתן ללמוד כי לשיטתם גם שבי ציון וגם הנותרים בארץ הם חלק מעם ישראל. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ד

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, תנ"ך. נחמיה
חלק זה של המאמר דן בהרכבם של ספרי עזרא ונחמיה ובתפיסתם לגבי שאלת הזהות הלאמית. לפי ספר עזרא-נחמיה קיימת בארץ רק עדה אחת של בני ישראל: שבי הגולה. התפיסה כאילו כל תושבי הארץ הוגלו והארץ נותרה שוממה עד שחזרו אליה הגולים בתקופת שיבת ציון אינה תמונה היסטורית אלא תאור מגמתי. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ה

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, תנ"ך. נחמיה
חלק זה של המאמר מרחיב את הדיון בתפיסתם של עזרא ונחמיה לגבי ההרכב של יושבי הארץ. בארץ יושבים "שבי הגולה" שהם עם ישראל. שאר יושבי הארץ הם נוכרים. הדבר בא לידי ביטוי בהדגשה בסיפור גירוש הנשים הנוכריות ובסיפור בניין המקדש. /למידע מלא...

מילות המפתח: סוכות, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, תנ"ך. נחמיה
הפעם היחידה בה מתוארת חגיגת חג הסוכות באופן מפורש ומפורט, היא בנחמיה ח. השאלה בה עוסק המאמר היא האם ייתכן כי מימי יהושע לא חגגו את סוכות? במאמר זה, מביא דר' ועקנין פירושים - מחז"ל ועד ימינו לשאלות אלה.  /למידע מלא...

ישעיה השני : סקירה היסטורית

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), כורש (מלך פרס), תנ"ך. ישעיהו, ישעיהו השני
האופק ההיסטורי המשתקף בנבואות 'ישעיה השני' מצטמצם לתקופה שלאחר חורבן המקדש, ירושלים וערי יהודה, לראשית ימי שיבת-ציון ולשנים הראשונות של השיבה לארץ-ישראל. המאמר סוקר את סוף ימי הממלכה הבבלית, את עליית כורש לשלטון בפרס ואת כיבוש בבל על ידו. /למידע מלא...

כך מחוללים מדינה

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), שמיטת כספים, נחמיה בן חכליה
תיאור הרקע ההיסטורי לפעולותיו של נחמיה בן חכליה והחשיבות שראה בבניית חומות ירושלים. במאמר מתוארת גם מנהיגותו של נחמיה שנתן דוגמה אישית לשמיטת חובות. /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מחלק המשפחות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), עזרא (הסופר), נחמיה בן חכליה, נשים נוכריות
החלטתו של עזרא הסופר לגרש את הנשים הנוכריות נבעה מתוך תפיסה שהשארת המצב מאיימת על הקיום היהודי.  הרב מדן סוקר את הדרכים השונות שבהן התמודדו המנהיגים באותה תקופה עם הבעיה: עזרא פעל  מכוח סמכותו התורנית ונחמיה מכוח סמכותו המלכותית. /למידע מלא...