ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20
מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931
מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...
שער 'אטלס', האטלס העברי הראשון, פריס, 1925
מילות המפתח: ספרות עברית, אטלסים, ז'בוטינסקי, זאב האטלס הוצא ע"י ז'בוטינסקי ושמואל פרלמן בפריס ב- 1925, בבית ההוצאה לאור 'הספר', לונדון-לייפציג. ז'בוטינסקי היה בראשית שנות ה- 20 העורך הראשי של בית הוצאת ספרים עברית זו, ובמסגרת תפקיד זה רקם תוכנית שאפתנית להוצאת ספרים עבריים בדגש על מקצועות ההוראה השונים. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929
מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...
ציונות מעשית
מילות המפתח: ציונות תפיסה ציונית שדוגלת בעלייה והתיישבות בארץ ישראל, גם אם לא הושגו הֵיתר חוקי והסכמת השלטונות להתיישבות, ולא הובטחו מראש הזכויות המדיניות. את פעילותם של אנשי העלייה הראשונה אפשר לראות כמימוש הציונות המעשית. /למידע מלא...