קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 1982 שפה: עברית
|
|
שבויי לכיש מוצגים בפני סנחריב מלך אשור
מילות המפתח: תל לכיש, יהודה (ממלכה), מזרח קדום, ארכיאולוגיה מקראית, אשור, תנ"ך. מלכים, תנ"ך. ישעיהו, נינוה (עיר קדומה)
קטע מתבליט שנמצא בארמון סנחריב מלך אשור בעיר נינוה. התבליט מעטר את קירות אחד מחדרי הארמון, ומתאר במפורט את כיבוש העיר לכיש ביהודה. בקטע זה משלחת של לוחמים אשוריים שכבשו את לכיש ושבויים מיהודה לפני סנחריב מלך אשור. פניו וידיו של סנחריב הושחתו כנראה לאחר מותו. בראש התהלוכה עומד שר הצבא האשורי ומאחוריו חייליו. בקטע המצולם מהתבליט המקורי נראים שבויים יהודאיים כורעים לפני המלך. מעל כסא המלך מופיעה כתובת באכדית: "סנחריב מלך תבל,מלך אשור,ישב על כסא ידות ושלל לכיש עבר לפניו". /למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 1982 שפה: עברית
|
|
מרכבת המלחמה של סנחריב בתבליטי לכיש
מילות המפתח: תל לכיש, יהודה (ממלכה), מזרח קדום, ארכיאולוגיה מקראית, אשור, תנ"ך. מלכים, תנ"ך. ישעיהו, נינוה (עיר קדומה)
קטע מתבליט שנמצא בארמון סנחריב מלך אשור בעיר נינוה. התבליט מעטר את קירות אחד מחדרי הארמון, ומתאר במפורט את כיבוש העיר לכיש ביהודה. בקטע זה נראית מרכבת המלחמה של סנחריב מלך אשור, וברקע צמחיה אופיינית לארץ ישראל - גפן, תאנה ודקלים. /למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 1982 שפה: עברית
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 1982 שפה: עברית
|
|
חאן שער רמון שמעל מקור המים של עין סהרונים
מילות המפתח: מכתש רמון, מזרח קדום, הר הנגב, ח'אן שער רמון, דרכים עתיקות, דרך הבשמים, נבטים (עם קדום)
המבנה המרובע המקיף חצר, עשרות חדרי המגורים, החצר לבהמות והתנורים לבישול מלמדים על תפקידו של החאן כמלון אורחים שגודלו 42X42 מטרים. רודולף כהן שחפר את האתר בשנים 3-1982, מצא כי תכניתו זהה לזו של החאן, הנמצא במואה שממערב למושב צופר שבערבה. בין ממצאי החפירה במקום היו מטבעות נבטיים ורומאיים, קערות נבטיות מצוירות, סירי בישול, תנור ועצמות גמל רבות. השרידים מעידים על תפקידו של המבנה כחלק משרשרת התחנות בדרך הבשמים הנבטית. /למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: דצמבר-ינואר, 1995 שפה: עברית
|
|
מצבת סרגון
מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה
שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 2002 שפה: עברית
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 2002 שפה: עברית
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: תשס"א, 2001 שפה: עברית
|
|